שלב הורדת המינון של סמי ההרדמה החל ורה”מ החל לנשום באופן עצמאי (הודעת מנכ”ל הדסה)

ע”פ הדיווח האחרון מהדסה עין כרם, החל תהליך הפחתת מינון תרופות ההרדמה שמקבל רה”מ שרון, והוא החל לנשום באופן עצמוני (למרות שהוא עדיין מחובר למכונת ההנשמה). להלן הדיווח המלא באתר “הארץ”.

במקביל, הויכוח שהפך להיות גם ציבורי ותקשורתי לגבי אופן הטיפול בשרון נראה שרק מתגבר. הארץ מפרסם שוב ביקורת על הטיפול בשרון, גם מתוך “רופא בכיר” בתוך הדסה..

אתמול ציין העיתונאי דן מרגלית כי יו”ר הר”י , ד”ר בלשר הביע בראיון שקיים עמו כעס על הפירסומים בתקשורת של ביקורת מצד רופאים על אופן הטיפול בשרון. רן רזניק, מעיתון הארץ מפרסם היום מאמר הדן בסוגייה זו ובה הוא מביע תמיכה בעובדה של “הצגת ביקורת בזמן אמת”.

כתבה נוספת , מאת פרופ’ דונחין, רופא מרדים בהדסה וממונה על הבטיחות בבית החולים,  מתארת בצורה ברורה וסכימתית את תהליך ההרדמה והפסקתה.

הערת המערכת: באשר לסוגייה של דיון רפואי ציבורי בכלי התקשורת ובהתייחס למאמרו של רזניק, חשוב אולי לציין ולהדגיש כאן, שדיונים רפואיים, כולל ביקורת והפקת לקחים מתקיימים כל העת בבתי החולים ובמרפאות. עיון מהיר בכל הצגות המקרה, ה-debates שאנו סוקרים כאן באתר יכול ללמד שאכן יש מחלוקות וגישות שונות לטיפול ברפואה. בזה אין כל חדש. להיפך, דומה שהמערכת הרפואית אף מעודדת דיון והחלפת דיעות וגישות שונות, שכן יש בכך ודאי תרומה להסקת המסקנות, לגיבוש המלצות לעתיד וכד’.

השאלה היא, האם נכון, הגון ואתי שרופאים שאינם מכירים לעומק את כל הפרמטרים של רה”מ שרון הפציינט, ואת כל מהלך המחלה והטיפול בו, יציגו ביקורת, ואפילו ביקורת נוקבת, באמצעות ערוצי התקשורת השונים – וכל זאת בשעה שהרופאים עדיין נאבקים, תרתי משמע, על הצלת חייו של רה”מ.  לנו נראה שההתערבות היחידה הראוייה כרגע היא או להביע תמיכה בצוות הדסה, ואם יש למומחה כזה או אחר הצעה מעשית הנוגעת לאופן המשך הטיפול בשרון – ודאי יוכל למצוא את הדרך להעבירה ישירות לצוות המטפל.

יש ודאי מקום לבצע תחקיר ו”דיון מקרה” בטיפול שניתן לשרון, כמו שיש לעשות בכל מקרה של טיפול רפואי מסובך בחולה. במקרה של שרון, יכול להיות שמסקנות דיון כזה צריכות אף להגיע לידיעת הציבור הן בשל העניין הרב שמגלה הציבור וכלי התקשורת, והן בשל השאלות הקשורות לאופן הטיפול באישיות בכירה כולל השאלות שהועלו על הסכנות ב”טיפול יתר”. אבל גם דיוני מקרה מקצועיים ומפורטים (למטרת הפקת לקחים ולימוד, לא לקביעת המשך טיפול, שם ודאי הדיונים רציפים ושוטפים) נעשים בדר”כ לאחר שיש פרוגנוזה מסויימת ברורה. זה ודאי עדיין לא השלב…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן