הוגדרו גורמי סיכון לסיבוכים של קרישי דם ותסחיפים סביב פעולה ניתוחית(Archives of Surgery)

מחלות בכלי דם מוחיים, לבביים, מחלות מטבוליות וגידולים ממאירים מגדילים את הסיכוי לתסחיפים וקרישי דם סביב פעולה ניתוחית. כך נקבע במחקר שהתפרסם בדצמבר בעיתון “Archives of Surgery”.

נעשה מחקר פרוספקטיבי במשך 11 שנה בקרב 21,903 מטופלים שעברו פעולה ניתוחית. כל מטופל עבר הערכה קדם ניתוחית לסיכוי ללקות באירוע של קריש דם / תסחיפי ורידי או עורקי.

נמצא, שחולים עם פרפור פרוזדורים ומחלה טרשתית בעורקים הכליליים בלב הינם בסיכוי מוגבר ללקות באירוע איסכמי בלב סביב פעולה ניתוחית ( OR-4.3). היסטוריה של שבץ מתוארת כסיכון סביב ניתוחי ללקות באירוע נוסף (OR-2.4). כל התופעות הנ”לקשורות לסיכוי מוגבר לתמותה סביב פעולה ניתוחית (4.7-OR).

עוד גורמי סיכון לתסחיפים וקרישי דם סביב פעולה ניתוחית: סכרת קשורה לאירוע איסכמי בלב

(OR– 2.1), חומצת שתן גבוהה קשורה לשבץ מוחי (OR-3.5), היסטוריה של אירוע איסכמי בלב היתה קשורה להתפתחות קרישים בורידים העמוקים ( DVT, OR-7.7%) וגידולים סרטניים קשורים לסיכון מוגבר לאירועים תסחיפיים.

באופן כללי כל תחלואה שתוארה כאן מגדילה פי 1.5 סיכוי לאירוע של קריש דם/תסחיפי סביב פעולה ניתוחית ופי 3 לסיכון זה במשך 10 השנים הבאות.

מסקנות החוקרים היתה שיש לאתר את גורמי בסיכון לאירוע פיתוח קרישי דם/תסחיפי בזמן ניתוח בחולים שעומדים לפני פעולה ניתוחית . יש לתת להם טיפול מניעתי לטיפול בקרישי דם ותסחיפים לפני הניתוח. באמצעות פעולות אלו החוקרים מקווים כי יהיה ניתן להוריד את שיעור האירועים הקרישיים/ תסחיפיים סביב פעולה ניתוחית.

חולים שנותחו והם בעלי גורמי סיכון כמתואר,בסיכון גבוה יותר להציג אירוע איסכמי בלב ושבץ בגלל שהם סובלים מראש ממחלה טרשתית מפושטת בגופם. ועל כן, יש ליידע חולים אלו בקשר לסיבוכים הניתוחיים (OR- 2.4 ), לפעולות שינקטו אם סיבוכים אלו יקרו בזמן הניתוח ולכוונה לתת כטיפול מונע תרופות אנטי- קרישתיות ע”מ למנוע סיבוכים אלו.

Arch Surg. 2005;140:1210-1217

ידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן