שרון עריין מצב קריטי אך נצפה ב-CT שיפור קל בגודל הבצקת (הודעת הדסה ומקורות נוספים)

העדכון האחרון שנמסר היום ב-18:00 ע”י פרופ’ שלמה מור יוסף, מנכ”ל הדסה מצביע על יציבות במצבו של רה”מ שרון, וכפי שהגדיר “שיפור קל בתמונת ה-CT שהתבטא בירידה בגודל הבצקת “. ביתר פירוט ציין שהמדדים שנבדקים באופן רציף (לחץ תוך גולגלתי, לחץ דם, הפרשת שתן) נראים בתחום הנורמה.

עם זאת, הדגיש מור יוסף שמדובר עדיין במצב קריטי וששרון טרם יצא ממצב המסכן חיים בו הוא מצוי מרגע שהחל האירוע ביום רביעי בלילה.

מחר בבוקר (יום א’) אמורים המומחים המטפלים בשרון להתכנס להתייעצות, כנראה לאחר ביצוע CT נוסף, ולהחליט על המשך הטיפול, כשעל הפרק תעלה כמובן שאלת קצב הורדת המינון של התרופות השומרות אותו כל העת בהרדמה עמוקה.

מור יוסף לא היה מוכן להתייחס לשאלת הסבירות של הסיכויים של שרון לתפקוד נורמלי או סביר והדגיש כי הצוות הרפואי מתמקד כעת בהצלת חייו של שרון. מור יוסף ציין את התמיכה שמקבלת הדסה מבתי חולים אחרים ואף הזכיר הודעת תמיכה מאת יו”ר ההסתדרות הרפואית.

יש לכך אולי חשיבות לאור הביקורת שהושמעה באמצעי תקשורת שונים ע”י רופאים על מהלך הטיפול בשרון, אם כי יש להדגיש שכל דברי הביקורת שהושמעו התייחסו לטיפול שקיבל או לא קיבל שרון עד הגיעו להדסה. 

לדיווח ב-YNET המאפשר גם צפייה בהודעת פרופ’ מור יוסף – נא להקליק כאן.

כידוע גם העולם הרחב מגלה עניין עצום באירוע הרפואי של שרון. החלטנו להביא לפניכם דיון טלויזיוני שהתקיים ב-CNN שבו הנוירולוג אמריקאי , ד”ר רלף סאקו, מסביר בראיון את האירוע שעבר שרון, סיכויי החלמתו ועוד. (אפשר להגיע לצפייה בדיון גם מקישור זה )

באשר להערכות המושמעות ע”י מומחים בערוצי התקשורת השונים, דומה שיש צורך בלהעיר משהו. בשנים האחרונות אנו מדגישים יותר ויותר את החשיבות של רפואה מבוססת עובדות, evidence base medicine או EBM. בכל debate שמתקיים בכנס רפואי כלשהו, בכל הצגה של ג’ורנאל קלאב במחלקות, המציגים והטוענים מציגים תמיד עמדות והערכות המבוססות על מחקרים קליניים ומידע מבוקר כזה או אחר. משום מה, מרבית המומחים (אגב, לא כולם מומחים בתחום הספציפי של נוירולוגיה או נוירוכירורגיה…)  שהתארחו באולפנים השונים לא “דיברו בשפת ה-EBM “. נראה שהחשיפה התקשורתית והעובדה שקהל המאזינים והצופים אינו מקצועי גרמו לדוברים להישמע לעיתים כפרשנים הפוליטיים שישבו עמם ביחד באולפן…נראה לנו שהתייחסות של מומחים המתייחסים למצבו של שרון בפרספקטיבה של מחקרים שנערכו בחולים באירועים דומים, הייתה יכולה להיות בעלת תרומה רבה יותר הן לצופים והן לעולם הרפואה. הבאנו את הקישור ל-CNN מכיוון שהתרשמנו שדווקא שם הסברי המומחה הסתמכו יותר על EBM…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן