טיפול פרופילקטי ב-Amiodarone מקטין את הסיכון לפרפור פרוזדורים לאחר ניתוח (JAMA)

ממחקר חדש עולה כי טיפול פרופילקטי ב- Amiodarone עשוי להקטין את הסיכון להתפתחות Atrial Fibrillation (AF) לאחר ניתוח לב.

העורך מסכים כי זהו הזמן להרחיב את השימוש ב- Amiodarone.

יש קשר בין Atrial Tachyarrhythmias (AT) לאחר ניתוח לבבי ובין תוצאות גרועות ועלויות גבוהות. למרות שמחקרים קודמים שבדקו את הטיפול הפרופיקלטי ב- Amiodaroneהיו מבטיחים, מדובר במחקרים קטנים שהעלו תוצאות סותרות.

AT הם הסיבוך הנפוץ ביותר לאחר ניתוח, עם שכיחות של 30% לאחר ניתוח מעקפים (CABG), 40% לאחר ניתוח מסתמים, ו-50%  לאחר ניתוח משולב של CABG עם ניתוח להחלפת או תיקון מסתם. סיבוכים של AT כוללים אי נוחות או חרדה, שבץ, תופעות לוואי בעקבות טיפול ב-Tachyarrhythmia, שהות ממושכת בבית החולים, ועליה בהוצאות הבריאות. AT עשוי להאריך את השהות בבית החולים לאחר ניתוח לבבי ב1.4 ימים בממוצע, בעלות נוספת של 6,356 דולר לחולה.

במחקר השתתפו 601 חולים שעברו CABG ו/או ניתוח להחלפת או תיקון מסתמים, בין 1/2/1999 ל-26/9/2003. המשתתפים חולקו לטיפול ב- Amiodarone או בפלסבו, שניתנו 6 ימים לפני הניתוח, עד 6 ימים לאחר הניתוח, למשך 13 ימים סה”כ. החוקרים השוו נבדקים צעירים (מתחת לגיל 65) לנבדקים מבוגרים (65 ומעלה), נבדקים שעברו CABG עם נבדקים שעברו ניתוח מסתמים או ניתוח משולב של CABG עם החלפת/תיקון מסתמים, ונבדקים שטופלו לפני הניתוח בחסמי ביתא, עם נבדקים שלא קיבלו טיפול כזה. המעקב נמשך לשנה אחת.

Ventricular Tachyarrhythmias ממושכים לאחר הניתוח, שנמשכו 5 דקות ומעלה, הופיעו ב-0.3% (1/299) מקבוצת מטופלי Amiodarone, ו-2.6% (8/302) מהנבדקים בקבוצת הפלסבו (P=0.04). בהשוואה למטופלי פלסבו, Amiodarone היה קשור ב-50% מהשכיחות הכללית של AT 16% (48/299) בקבוצת Amiodarone ו-29.5% (89/302) בקבוצת הפלסבו (Hazard Ratio של 0.52, 95% CI 0.34-0.69, P<0.001).

בנבדקים מתחת לגיל 65, AT הופיע ב-10 ממטופלי Amiodarone (11.2%), לעומת 36 בקבוצת הפלסבו (21.1%, HR=0.51, 95% CI 0.28-0.94, P=0.02). בנבדקים בגיל 65 ומעלה, 28 (21.7%), לעומת 54 (41.2%, HR=0.45, 95% CI 0.27-0.75, P<0.001). בנבדקים שעברו CABG בלבד 22 (11.3%) לעומת 46 (23.6%, HT=0.45, 95% CI 0.26-0.79, P=0.002). בנבדקים שעברו ניתוח לתיקון/החלפת מסתמים, עם או בלי CABG 25 (23.8%) לעומת 44 (44.1%, HR=0.51, 95% CI 0.31-0.84, P=0.008). בנבדקים שטופלו בחסמי ביתא לפני הניתוח 27 (15.3%) לעומת 42 (25%, HR=0.58, 95% CI 0.34-0.99, P=0.03), ובנבדקים שלא קיבלו טיפול בחסמי ביתא 20 (16.3%), לעומת 48 (35.8%, HR=0.40, 95% CI 0.22-0.71, P<0.001), בהתאמה.

ירידה במינון של הטיפול היה שכיח יותר בנבדקים שטופלו ב- Amiodarone (34/299 = 11.4%), בהשוואה לנבדקים שטופלו בפלסבו (16/302 = 5.3%, P=0.008). לא נמצא הבדל בסיבוכים הרציניים לאחר הניתוח, בתמותה בבית החולים, באישפוז החוזר תוך חצי שנה מהשחרור, או בתמותה תוך שנה.

בכדי למנוע ממטופל אחד לפתח AT לאחר הניתוח, מספר הנבדקים בהם היה צריך לטפל היה 7.5 בנוכחות Amiodarone, והיה נמוך יותר בנבדקים מבוגרים, בנבדקים שעברו ניתוח מסתמים, ובנבדקים שלא קיבלו טיפול בחסמי ביתא.

מהמחקר עולה כי 13 ימי טיפול ב- Amiodarone לפני הניתוח, יעילים, בטוחים, נסבלים היטב וניתנים ליישום נרחב, למניעת Atrial Tachyarrhythmia לאחר ניתוח לב. היתרון קשור בירידה בסיכון להתפתחות Ventricular Tachyarrhythmia ממושכת לאחר הניתוח, ונטיה לירידה בשהות בבית החולים לאחר הניתוח.

המגבלה העיקרית של המחקר היתה עוצמה לא-מספקת לזיהוי תופעות לוואי שאינן שכיחות.

במאמר מערכת, נכתב כי מחקרים עתידיים בנושא טיפול פרופילקטי ל-AF צריכים להתמקד ב-3 נושאים מתודולוגיים זיהוי הזמן המדויק של הופעת AF ואת הסיבוכים הנלווים. זיהוי הנבדקים עם התקפים מרובים של AF. והתייחסות לגורמי סיכון ידועים ל-AF לאחר ניתוח.

השימוש במדד סיכון מציע יתרונות סטטיסטים ועשוי לשמש לקביעת הקריטריונים לבחירת המטופלים או זיהוי החולים בהם טיפול פרופילקטי יהיה הכי יעיל. בינתיים, בכדי לסייע למנוע AF לאחר ניתוח, יש לשקול שימוש נרחב יותר ב- Amiodarone במטופלים שעוברים ניתוח לב אלקטיבי.

JAMA. 2005;294:3093-3100, 3140-3142

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן