אנגיופלסטיית הצלה לאחר כשלון טיפול טרומבוליטי לאוטם שריר לב אקוטי (NEJM)

עדיין לא ידוע מהו הטיפול המתאים לחולים בהם לא מתרחשת רהפרפוזיה לאחר טיפול טרומבוליטי לאוטם שריר לב אקוטי. קיימים נתונים מעטים המשווים התערבויות חירום כליליות פרקוטניות (rescue PCI) לטיפול משמר בחולים אלו, ואף לא מחקר אחד המשווה PCI עם טרומבוליזיס חוזר.

החוקרים ערכו מחקר רב מרכזי שכלל 427 חולים עם אוטם שריר הלב והארכת סיגמנט ST בהם לא התרחשה רהפרפוזיה (פחות מ-50% רזולוציית סיגמנט ST) בתוך 90 דקות לאחר טיפול טרומבוליטי. החולים חולקו באקראי לטיפול טרומבוליטי חוזר (142 חולים), טיפול משמר (141 חולים) או PCI הצלה (144 חולים). התוצאות הראשוניות היו תמותה, אוטם חוזר, שבץ או אי ספיקת לב חמורה בתוך 6 חודשים.

אחוז שרידות ללא אירועים בקרב אלו שטופלו ב-PCI היה 84.6%, בהשוואה ל-70.1% בקרב אלו שקיבלו טיפול משמר ו-68.7% בקרב אלו שעברו טרומבוליזה חוזרת (סה”כ P=0.004). יחסי סיכון מותאמים להיארעות תוצאות ראשוניות  לטרומבוליזה חוזרת לעומת טיפול משמר היו 1.09 (95% רווח בר סמך, 0.71-1.67, P=0.69), בהשוואה ליחסי סיכון מותאמים של 0.43 ל-PCI לעומת טרומבוליזה חוזרת ו-0.47 ל-PCI לעומת טיפול משמר. לא היו הבדלים משמעותיים בתמותה מכל הסיבות. דימום לא פטלי היה נפוץ יותר בקבוצת PCI. לאחר 6 חודשים, 86.2% מקבוצת PCI היו ללא וסקולריזציה, בהשוואה ל-77.6% בקבוצת טיפול משמר ו-77.4% בקבוצת טרומבוליזה חוזרת (סה”כ P=0.05).

החוקרים הסיקו כי שרידות ללא אירועים לאחר כשלון טרומבוליזה היתה גבוהה משמעותית עם PCI לעומת טרומבוליזה חוזרת או טיפול משמר. יש לשקול PCI לחולים בהם נכשלה רהפרפוזיה לאחר טיפול טרומבוליטי.

לתקציר הידיעה


NEJM, Volume 353:2758-2768

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן