האם סטטינים טובים לטיפול בחולי ACS עם רמות LDL נמוכות מאוד? (Am J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי חולים הסובלים מ-Acute Coronary Syndrome (ACS) ורמות כולסטרול של 80 מ”ג לד”ל ומטה, שאינם מטופלים בסטטינים בזמן האישפוז בבית החולים, מרוויחים מהתחלת טיפול סטטינים לאחר שחרורם.

בקרב 155 חולים כאלו, החוקרים מצאו כי באלו ששוחררו עם טיפול סטטינים, נרשמו שיעורי היארעות נמוכים יותר לתמותה, אוטם חוזר או שבץ, לאחר 6 חודשים (29% לעומת 9.5%, P=0.005), בהשוואה לחולים שלא טופלו בסטטינים לאחר השחרור.

החוקרים כותבים כי הממצאים עומדים בקנה אחד עם הממצאים של שני מחקרים קודמים, שהראו ירידה באירועים הלבבים בחולי ACS שטופלו בסטטינים במינון גבוה, בלא תלות ברמות LDL.

יתרה מזאת, הם אומרים כי הממצאים מרחיבים את התוצאות של המחקרים הקודמים עבור חולי ACS עם רמות LDL נמוכות מאוד. במחקר הנוכחי, רמות LDL הממוצעות בזמן אישפוז בבית החולים היו 63 מ”ג לד”ל, הרבה מתחת ל-70 מ”ג לד”ל, שהיא הרמה אליה מנסים להגיע בטיפול בחולים בסיכון.

הממצאים מרמזים כי חולי ACS עם רמות LDL נמוכות מאוד, עשויים עדיין להרוויח מטיפול בסטטינים. כמו כן, המשמעות היא שאין עוד מקום לכיוון טיפול לרמת LDL מסוימת ככלי להגדרת התאמה לטיפול בסטטינים, במצבים אלו.

החוקרים מדגישים כי הממצאים הללו צריכים להיבדק במחקרים נוספים ובניסויים קליניים.

Am J Cardiol 2005;96:1491-1493.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת: 

מימצאי המחקר תומכים בהמלצות העדכניות והמפורטות  שפורסמו לאחרונה ע”י החברה לחקר ומניעת טרשת עורקים, בהם ניתן לעיין בקישור זה:

כמו כן, ניתן לצפות ולהאזין  גם בדיון המומחים שקיימנו לאחרונה בנושא זה עם הכותבים הראשיים של ההנחיות, בקישור זה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן