מטרת המחקר היתה לבדוק ארכיטקטורת שינה ביילודים בסיכון שונה לתסמונת מוות פתאומי ביילוד, עיכוב או התפתחות פגים בגיל פוסטמנסטורלי, האם תמיכה ונטילטורית וגיל לידה משנים שינה, האם סטרואידים משפיעים על השינה, השפעות שונות של מין, גיל לידה ועישון מטרנלי.
באמצעות פוליסומנוגרפיה במשך הלילה נבדקו אחוז שינה אקטיבי, שינה שקטה, התעוררויות, מספר אירועים ויעילות שינה.
201 פגים ו-198 יילודים בשבועות 33 ו-58 פוסטמנסטורלים השתתפו במחקר. 51 יילודים נמצאו במצב מסכן חיים ללא סיבה ידועה (דום נשימה), 59 אחים ליילודים שנפטרו בשל תסמונת מוות פתאומי, ו-88 יילודים בריאים.
התוצאות הראו כי ממצאי היילודים עם דום נשימה ויילודים בריאים היו דומים. אחים של יילודים שנפטרו בשל תסמונת מוות פתאומי שהו פחות זמן בשינה שקטה. פגים (משבוע 37 ומטה) הראו אופי לא מפותח בהשוואה ליילודים תקינים. אלו האחרונים הראו שינה דומה מלבד אחוז נמוך יותר של שינה שקטה וזמן ביניים ממוצע ארוך יותר ואפיזודות ביניים הארוכות ביותר. פגים שנולדו הכי מוקדם פיגרו אחר אלו שנולדו מאוחר יותר. שימוש בסטרואידים או מין לא השפיע על השינה. ונטילציה היתה קשורה לעיכוב בהתפתחות, קטן לגיל לידה היה קשור לעלייה בשינה פעילה ועישון היה קשור לעלייה בזמן עירות.
החוקרים סיכמו כי למעט כמה יוצאים מן הכלל, פגים אסימפטומטים לא מראים עיכוב משמעותי באופי השינה בהשוואה לילדים שנולדו בזמן. הפגים עם גיל לידה מוקדם מאוד ותחלואה הראו עיכוב בארכיטקטורת השינה.
Sleep, 2005 Nov 1;28(11):1428-36
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!