טיפול הליום אינו משנה ברונכיטיס חמור (J Pediatr)

טיפול לא פולשני המשתמש בתערובת הליום-חמצן אינו מפחית את השימוש בונטילציית לחץ חיובי ביילודים עם ברונכיטיס חמור.

במחקר רב מרכזי כפול סמיות, בדקו החוקרים האם טיפול לא פולשני המשתמש בתערובת הליום-חמצן יכול להפחית את הצורך בונטילציה עם לחץ חיובי ב-39 ייולדים ללא צינרור עם ברונכיטיס חמור הנגרם בשל וירוס סינציטיאלי נשימתי.

בתוך 8 שעות מאישפוז ב-PICU, היילודים חולקו באקראי לקבלת תערובת הליום-חמצן או אוויר-חמצן (קבוצת הביקורת).

ונטילציית לחץ חיובי שימשה ב-4 מתוך 21 יילודים בקבוצת הביקורת וב-4 מתוך 18 בקבוצת ההליום (סיכון יחסי 1.17). 3 מקבוצת הביקורת ו-4 מקבוצת ההליום נזקקו לצנרור אנדרוטרכאלי (סיכון יחסי 1.56).

2 מקבוצת הביקורת ו-1 מקבוצת ההליום עברו ונטילציה לא פולשנית. ונטילציה מכנית שימשה ילד אחד מכל קבוצה לאחר שונטילציה לא פולשנית נכשלה, על פי הדיווח בגיליון דצמבר של Journal of Pediatrics.

הזמן לצינרור מתחילת המחקר היה 36 שעות בקבוצת ההליום ו-26 שעות בקבוצת הביקורת, הבדל לא משמעותי סטטיסטית. אינדיקציות צנרור אנדוטרכאלי כללו סימנים קלינים לעייפות קיצונית או אפיזודות אפניות חמורות שגרמו לתעוקה נשימתית משמעותית.

לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות במדדים קלינים, דרישת חמצן, התקדמות CO2 בדם, משך מתן גז במחקר, או שהייה ב-PICU. אף אחד מהיילודים בקבוצת הביקורת לא נפטר. ילד אחד מקבוצת ההליום נפטר 38 יום לאחר התחלת הונטילציה המכנית בשל כשל נשימתי בלתי הפיך.

לידיעה במדסקייפ

J Pediatr 2005;147:812-817.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן