ניתוח מעקפים בשעת חרום בחולים שעברו התערבות כלילית דרך העור: שינויים בשכיחויות, במאפיינים הקליניים ובהתוויות מ-1979 ועד 2003 (ה-J Am Coll Cardiol)

מחקר שפורסם לאחרונה בוחן את השינויים בשכיחות, במאפיינים הקליניים ובהתוויות של ביצוע ניתוחי מעקפים (CABG) בעת חרום בקרב חולים שעברו התערבות כלילית דרך העור (PCI) בין השנים 1979-2003.

ביצוע CABG בשעת חרום לאחר PCI נקשר לשיעורי מורבידיות ולשיעור תמותה משמעותיים. במסגרת המחקר נבחן מידע שנאסף אודות 23,087 חולים שעברו PCI בין השנים 1979-2003. החולים חולקו ל-3 קבוצות: התקופה שלפני השימוש בסטנטים (1979-1994, כ-8,905 חולים); תקופת השימוש הראשונית בסטנטים (1995-1999, כ-7,605 חולים); והתקופה הנוכחית של שימוש בסטנטים (2000-2003, כ-6,577 חולים).

למרות שבחולים שעברו PCI בתקופות האחרונות נמצאו מאפיינים רבים יותר של סיכון מוגבר, הופיעה ירידה מובהקת סטטיסטית בשכיחות ביצוע CABG בעת חרום משיעור של 2.9% לשיעור של 0.7% ושל 0.3% לאורך 3 תקופות המחקר (p < 0.001). בחולים שבהם חוייב ביצוע ניתוח חרום בתקופות האחרונות נמצאה שכיחות גדולה יותר של יתר לחץ דם, רה-ווסקולריזציה קודמת, ותפקוד לקוי של חדר שמאל (ערך EF נמוך מ-40%), כמו גם פגעים כליליים מסובכים יותר.

בפחות חולים בתקופה האחרונה, שבה נעשה השימוש בסטנטים, דווח על חיתוכים של עורק כלילי, ועל סגירות פתאומיות של כלי דם שחייבו ביצוע CABG בעת חרום. שיעורי התמותה בבית החולים בקרב חולים שעברו CABG בעת חרום לא השתנו ונעו בין ערך של 10% ל-14%.

החוקרים מסיקים כי למרות העליה במספר החולים המצויים בסיכון גבוה העוברים PCI, הופיעה ירידה ניכרת בשכיחות החולים שבהם חוייב ביצוע CABG בעת חרום. אולם, שיעור התמותה בבית החולים בקרב החולים שבהם חויב ביצוע ניתוח החרום נותח גבוה ולא השתנה לאורך השנים.

J Am Coll Cardiol. 2005 Dec 6;46(11):2004-9. Epub 2005 Nov 4.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן