Oseltamivir אינו מרסן שפעת עופות (New Engl J Med)


ממחקר חדש שפורסם ב-NEJM עולה כי Oseltamivir לבדו אינו יעיל מספיק כנגד שפעת העופות, אפילו אם החולה מתחיל לקחת את המינונים המתאימים זמן קצר לאחר הופעת התסמינים. שני מאמרים אחרים בגליון מזהירים כי התרופה עשויה לאבד בנוסף גם את יעילותה כנגד שפעת עונתית, אם תינתן ללא הצדקה.

במאמר הראשון מתארים הכותבים את בידודו של זן Influenza A (H5N1) עמיד ל- Oseltamivir משני חולים שנפטרו מהזיהום. במקרה אחד, ילדה בת 13, שהחלה לקחת את התרופה תוך 48 שעות מהופעת התסמינים.

במקרה שלה, נראה כי התפתחות העמידות לתרופה היתה קשורה בהחמרה במהלך הקליני של המחלה. בעוד שהקורולציה אינה דפינטיבית, היא מאוד משכנעת ומדאיגה.

הכותבים מזהירים כי אגירת התרופה באופן אישי, עשויה לבהיא לנטילת מינונים לא-הולמים, לתקופות זמן לא-מתאימות, למחלה שעשויה כלל להיות מחלה אחרת משפעת. כל הפקטורים הללו יכולים לתרום להתפתחות שפעת עונתית עמידה ל- Oseltamivir.

Oseltamivir אינה רק קו ההגנה הראשון מפני שפעת, אלא גם התרופה היחידה הקיימת במקרים של חולים במצב קשה מאוד, שאינם יכולים לקבל תרופות בשאיפה.

מאמר אחר התייחס לסוגיה אם רופאים צריכים לתת מרשמים של Oseltamivir לפי דרישה.

מנקודת מבט של רופא-חולה, הרופא אינו מחוייב לתת מרשם לתרופה, ומנקודת מבט של בריאות הציבור, הרופא למעשה מחויב לא לתת מרשם זה, בהתחשב בסיכון ששימוש אקראי יוביל להתפתחות עמידות לתרופה.

השימוש בשנה האחרונה ב- Oseltamivir צריך לעורר את מומחי בריאות הציבור לשקול את הדילמה הניצבת בפני רופאים שעומדים בפני מחויבות כפולה לנבדקים ולבריאות הציבור.

New Engl J Med 2005;25:2633-2637,2667-2672.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן