האם קיים קשר בין טיפולים להורדת חומציות ובין סיכון מוגבר ל-Clostridium Difficile? (מתוך הכנס השנתי ה-45 של ICAAC)

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי ה-45 של ICAAC עולה כי מטופלים בתרופות להורדת חומצה חשופים לסיכון מוגבר לפתח Clostridium Difficile Associated Disease (CDAD).

הסיכון המוגבר לזיהומי C. difficile זוהה הן במטופלי PPI (Proton Pump Inhibitors) והן במטופלי חסמי היסטמין-2 (H2 Receptor Antagonists).

החוקרים מצאו כי מטופלים בקהילה המקבלים אחת משתי התרופות הללו מצויים בסיכון גבוה ל-CDAD. כמו כן, הם מצאו כי בחולים שלא אושפזו, היה סיכוי קטן יותר לקבל טיפול אנטיביוטי.

מחקר קודם הצביע על עליה בשכיחות וחומרת CDAD, והחוקרים רצו לבדוק אם חומרים המדכאים את חומציות הקיבה היו קשורים בהתפתחות CDAD בקהילה.

לכן, החוקרים ערכו מחקר להערכת הסיכון ל-CDAD הקשור בשימוש במדכאי חומציות קיבה. בניתוח התוצאות החוקרים בחנו את כל התרופות בהם השתמשו חולי CDAD ונבדקים בריאים, בקהילה. מרבית המחקרים הקודמים נערכו בבית החולים, בהם החשיפה לאנטיביוטיקה גדולה.

החוקרים ערכו שני מחקרי מקרה-ביקורת.

במחקר הראשון השתתפו 1,672 משתתפים שהיו חיוביים לטוקסין של C. difficile, בין השנים 1993-2004. החוקרים התאימו כל מקרה ל-10 ביקורות במהלך אותה תקופה.

במחקר השני, החוקרים התאימו בין מקרים שנרכשו בקהילה, עם ביקורות שלא אושפזו בשנה הקודמת. מקרים שנרכשו בהקילה הוגדרו כמקרים שלא אושפזו בשנה הקודמת. הביקורות הותאמו למקרים. החוקרים העריכו את הסיכון הקשור בשימוש בחומרים מדכאי חומציות קיבה, לאחר התאמה לגורמי סיכון ידועים, דוגמאת גיל, חשיפה לאנטיביוטיקה ותחלואות נוספות.

החוקרים תיעדו עליה אקספוננציאלית במספר הנבדקים החיוביים לטוקסין של C. difficile, שאובחנו בקהילה במהלך תקופת המחקרץ בשנת 1994, היארעות C. difficile שאובחן ע”י רופאים כלליים היתה נמוכה מ-1/100,000 מקרים. בשנת 2004, השיעור עמד על 22/100,000 מקרים.

משתתפים שטופלו בזמן המחקר ב-PPI הראו סיכון יחסי של 2.9 ל-CDAD (95% confidence interval [CI], 2.4-3.4). משתתפים שטופלו בחסמי היסטמין הראו RR של 2.0 (95% CI, 1.6-2.7). עבור משתתפים שטופלו ב-NSAID, RR עמד על 1.3 (95% CI, 1.2-1.5).

החוקרים שיערו כי חומצת קיבה הינה גורם מגן מפני זיהום לאחר חשיפה, ובנוכחות חומציות קיבה ירודה, האדם היה פגיע יותר.

היה חוסר אמון רב עם הממצאים, מאחר שהחוקרים האמינו כי לא היתה חשיבות לספורות, העמידות לחומצה, בהעברת המחלה. אך הממצאים אודות מעבר המחלה ע”י ספורות התבססו על מחקרים קודמים שהשתמשו במודלי אוגרים.

מאחר שחלק מ-PPI וחסמי היסטמין זמינים ללא-מרשם רופא, רופאים צריכים לחנך את המטופלים באשר לסיכון הטמון בכל תרופה, בנוסף ליתרונות. יש להיזהר בכל תרופה, כולל תרופות אלו.

אדם חולה שזקוק לטיפול, צריך לקבל טיפול. עם זאת, תרופות רבות משמשות למניעה, וייתכן שיש מקום לבחון את הסיכונים והתועלות בזהירות רבה יותר.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן