דו”ח המרכז הלאומי לבקרת מחלות היחידה לניטור תחלואה חריגה, משרד הבריאות
סיכום תחלואה פניות למרפאות בקהילה (מכבי שירותי בריאות) אשפוזים (דו”ח ברלו) תמותה תמותה כללית מחוץ לבתי חולים (מחוז ת”א) תמותה מדלקת ריאות (המחלקה לאפידמיולוגיה) בידוד הנגיף במעבדה בידוד הנגיף (מעבדה מרכזית לנגיפים, תה”ש) פעילות שפעת בעולם מדיווחי ה- CDC וה- EISS עולה כי בשבוע המסתיים ב- 10-11/12/05 פעילות השפעת בארה”ב ובאירופה ממשיכה להיות נמוכה כאשר סוג השפעת הדומיננטי הינו A כמו כן באירופה דווח על מקרים ספורדים של שפעת אשר אובחנה במעבדה. מארגון הבריאות העולמי דווח על 2 התפרצויות באלברטה ו-Colombia British שבקנדה בשבוע שהסתיים ב- 3.12.05 אך הפעילות ברב שאר חלקי העולם ממשיכה להיות נמוכה.










- קטגוריות: חדשות
מאמרים
המתת חסד במיטבה; סיפורו של מיכאל פודולסקי
מאת ד”ר יוסף בן משה זהר, חוקר ומרצה למשפט פלילי, החוג לקרימינולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי
האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?
אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה
מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים
ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)
הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה
התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה
תוצאות התערבות ידידותית לגיל בחדר מיון: הערכה, אבחון והשפעות על אשפוז
המאמר בוחן את יעילות הערכה גריאטרית מותאמת (mCGA) בחדר מיון, והשפעתה על שיעור אשפוזים, זמן שהות וביקורים חוזרים
טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE
המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות









תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!