Fluticasone במינונים נמוכים מספיק לרסן שחלוף באסתמה קלה (Allergy)

שימוש במינונים נמוכים של fluticasone בחולים עם אסתמה ממושכת קלה קשור להפסקת הדלקת האאוזינופילית ודאון רגולציה של שחלוף מרקרים, על פי תוצאות מחקר איטלקי שפורסם בגיליון דצמבר של Allergy.

באסתמה קלה עד בינונית, טיפול עם מינונים נמוכים של קורטיקוסטרואידים בשאיפה עשוי להיו יעיל בשליטה על סימפטומי אסתמה, אך עדיין לא ידוע אם הם יכולים לשלוט על תהליכי שחלוף ודלקת.

החוקרים בדקו את השפעות מינון נמוך (100 mcg bid) של fluticasone propionate בשאיפה למשך 4 שבועות ב-24 נבדקים אסמתים שלא קיבלו בעבר סטרואידים. החולים היו סימפטומטים עם כיח אאוזינופילי של 3% לפחות. הצוות העריך את ההשפעה על תוצאות קליניות וסמנים דלקתיים, כולל כיח אאוזינופילי, רמות MMP-9 ו-TIMP-1 בכיח שטחי.

לאחר הטיפול, נצפתה עליייה משמעותית ב-FEV1, ערכי FEV1/forced vital capacity, ו-PEF בהשוואה לערכי הבסיס.

יחס MMP-9/TIMP-1 בכיח שטחי וכיח אאוזינופילים אפופטוטי עלה בעוד אחוז אאוזינופילים ירד משמעותית לאחר טיפול (p < 0.0001).

החוקרים ראו קשר הפוך בין השינוי ב-FEV1 לאחר טיפול ב-fluticasone propionate והשינוי באאוזינופילים בכיח  (p < 0.03).

לסיכום, ציינו החוקרים כי המחקר מראה כי באסמתים קלים ללא שימוש בקורטיקוסטרואידים, שיפור קליני בשליטה באסתמה לאחר מינון נמוך של  fluticasone propionate קשור לפתרון הדלקת, בעיקר באמצעות שיפור אפופטוזיס אאוזינופילי, ועם שינויים בסמנים מסויימים של שחלוף, כולל רמות MMP-9 ו-TIMP-1.

לידיעה במדסקייפ

Allergy 2005;60:1511-1517.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן