מונחים רפואיים בעברית, פרופ’ פריאר עורך מדור פדיאטרי

במגזין החודש דברנו במחלה המכונה בלועזית Cirrhosis of the liver.  המלהcirrhosis   כצפוי, במקור יוונית  – ומשמעותה צבע חום.  המלה העברית “שחום” פירושה חום כהה ומכאן המלה “שחמת”. “פניו שחרחרים שחומים” כותב ביאליק “ועיניו גחלי אש”. האקדמיה ללשון העברית אינה מסתפקת במונח זה. ובנוסף לשחמת היא מציעה גם את המונח “צמקת”,  ומעירה, כאשר הכבד קטן אפשר לקרא למחלה בשם “צמקת”. לא בכל מקרה של שחמת ידוע  גודלו של הכבד, ונראה לי, אם כן,  שפשוט יותר לדבוק בשם המוכר לכולנו והוא “שחמת”. 

מלה נוספת המופיעה במגזין החודש היא המלה “וסת”.  כאשר המלאך מבשר לאברהם אבינו שלשרה ייוולד בן, שרה אינה מאמינה. ומדוע לא ? “כי אברהם ושרה זקנים  באים בימים” כתוב בספר בראשית  “חדל להיות לשרה אורח כנשים. ותצחק שרה בקרבה לאמור, אחרי בלותי הייתה לי עדנה, ואדוני זקן”.  מתברר שמה שמכונה היום בשם “וסת” נקרא בספר בראשית בשם הצנוע “אורח כנשים”.

המונח “נידה” מופיע לראשונה בספר ויקרא, בדיני טומאה וטהרה.  לפי אבן-שושן “נידה” מצב האישה בימי וסתה או טומאת האישה בימי הזיבה החודשית.   אך נידה לא כינוי למחזור החודשי בלבד, אלא תיאור  האישה עצמה, בימי נידתה. “ואל אישה, נידה, לא יקרב” כתוב בספר יחזקאל. ההלכה אוסרת מגע עם אישה בימי המחזור החודשי,  כולל  מספר ימים לאחר מכן עד לזמן טבילתה במקווה. המונח “נידה” על כן לא מפתיע, כי השם נגזר מהשורש לנדות, שמשמעו להרחיק ולהחרים. לפי השקפה זו, אישה בעת המחזור החודשי, מנודה לבעלה.     

התלמוד בדרך כלל מדבר על “נידה”,  כדי לתאר אישה בעת המחזור החודשי. אך דווקא במסכת נידה של התלמוד הבבלי אנחנו פוגשים לראשונה את המלה “וסת” במובן בו משתמשים במלה היום. היום “וסת” מתאר דימום חד פעמי ו”מחזור הוסת”  התופעה החוזרת לעיתים קבועות, The menstrual cycle

המונח “וסת” מובנו  נוהג, הרגל או אורח חיים ואינו בהכרח קשור לנשים. “כך היא ויסתו של פלוני” כתוב בתלמוד, והכוונה היא שכך היה נוהג אדם מסוים.  במרוצת השנים האחרונות נטבעו המונחים “ויסות” קביעת סדר ומשטר,  ו “ו?ס?ת” מנגנון, במכונה או בצינור, הקובע סדר וקצב בפעולה.       

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן