הקשר בין הפסקות נשימה בתינוק לרפלוקס. פרופ’ פריאר עורך מדור פדיאטרי


תינוק מפסיק לנשום – תופעה מפחידה.  החשש שהפסקת הנשימה היא תוצאה של עליית מזון בוושט, מזרזת את הרופאים לתת טפול תרופתי נגד רפלוקס. מזה שנים מתבצעים מחקרים המנסים  לברר האם אכן קיים קשר נסיבתי בין רפלוקס לבין הפסקת נשימה. התוצאות שהתקבלו אינן אחידות, שיטות המחקר וההגדרות של רפלוקס  שונות ממחקר למחקר וכן גם שיטות המדידה. אחת הדוגמאות רפלוקס  בוושט נמדד באמצעות אלקטרודה שמודדת רפלוקס חומצי בלבד, ואינה מודדת  אירועי רפלוקס רבים שאינם חומציים.



המחקר לפנינו נעזר בשתי שיטות למדידת רפלוקס. הראשונה, והיא המקובלת,  בודקת שינויים בחומציות, באמצעות אלקטרודות המוחדרות עד לקצה התחתון של הוושט. במילים אחרות  השיטה בודקת acid reflux.  השיטה השנייה, והיא החדשה יותר,  מכונה Multichannel intraluminal impedance…. שיטה זו בודקת תנועה של מזון לאורך הוושט, ללא תלות בשנויים בחומציות.  שיטה זו מודדת את  המוליכות החשמלית. כאשר הוושט ריק  המוליכות קרובה לאפס, וכאשר הוושט מתמלא במזון, או בהפרשות הקיבה המוליכות עולה. המלה impedance   משמעותה יחס הפוך למוליכות. כאשר המוליכות נמוכה האפידנס גבוה.

שימוש בשתי השיטות מאפשר מדידת רפלוקס חומצי ורפלוקס כללי. מכשור האמפידנס מאפשר  מדידת משתנה נוסף, והוא  גובה עמוד המזון בתוך הוושט.

במחקר נבדקו 25 תינוקות בגילים בין חודש לבין 19 חודשים., הגיל הממוצע היה 4.5 חודשים. כולם הופנו למרכז הרפואי  בגלל תופעות של ALTE דהיינו אירועים בהם היו הפסקות נשימה במידה כזאת שהיה חשש לחיי התינוק.

האותיות  ALTE    – ראשי תיבות   של המילים האנגליות apparent life-threatening event  מאורע בו קיים חשש לחיי התינוק, דוגמת הפסקת נשימה, שינויי צבע- כחלון או חיוורון,  ירידה במתח השרירים או קולות של חניקה. מאורעות אלו מעלים חשד שקיים זרם חוזר מהקיבה לוושט הגורם להפסקת נשימה. טרם המאורע, לא  עלתה סיבה לחשוש מרפלוקס, כי התינוקות לא פלטו.

המחקר שלפנינו נעשה בשילוב שתי השיטות שהזכרנו. החוקרים  החדירו לוושט חיישן למדידת החומציות מעל הסוגר התחתון של הוושט.  בנוסף הוכנס צנט?ר למדידת האמפידנס לצנטר האמפידנס ששה חיישנים, מנגנון המאפשר למדוד את גובה עמוד התוכן של הוושט. קצב הנשימות והפסקת הנשימה התגלה בעזרת פנוימוגרף.  משך כל  בדיקה  24 שעות.  

מה היה התנאי ליצירת קשר בין מאורע של רפלוקס להפסקת נשימה?

התנאי היה מרווח זמן של חמש דקות או פחות בין הרפלוקס לבין הפסקת הנשימה.

ניתוח התרשימים מראה קשר בין רפלוקס להפסקות נשימה רק אצל 15% של הפסקות הנשימה שהתגלו תוך חמש דקות. המסקנה המתבקשת, רוב מקרי הפסקות הנשימה בתינוקות, אין עדות שהפסקת הנשימה משנית לעלייה של מזון בוושט. כאשר כן נמצא קשר,  התברר שאין זה משנה אם הרפלוקס חומצי או לא.  .

מה נוכל ללמוד  ממחקר זה?

כדאי שרופאי ילדים ישקלו שנית האם רצוי לתת טפול נגד רפלוקס בכל מקרה של הפסקות נשימה. החוקרים לא מציינים לאיזה טיפול נגד רפלוקס הם מתכוונים. הטיפול המקובל היום נגד רפלוקס היא התרופה רניטידין אך ידוע שרניטידין כלל אינה  מונעת רפלוקס, אלא מפחיתה הפרשת החומצה בקיבה בלבד. יתר התרופות המקובלות נגד רפלוקס יש  השפעתן שולית בלבד.

מה נציע להורים המוטרדים ?

ברור כי קשה להשאיר הורה ללא תרופה לאחר מאורע כל כך טראומתי. לכן נראה לי שכאשר הרופא רואה צורך לרשום תרופה כלשהי בקונסטלציה המתוארת כאן, שיעשה  זאת לתקופה מוגבלת בלבד.

המאמר הופיע בעיתון  Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition מחודש אוגוסט 2005.  בחודש נובמבר 2005 הופיע מאמר דומה בעיתון Pediatrics.  מאמר זה נידון בפרוטרוט על ידי ד”ר ברזילי באתר ה אי-מד. בקיצור, המאמר   בדק את הקשר בין רפלוקס חומצי לבין הפסקות נשימה בפגים. גם במחקר זה לא נמצא קשר כלשהו בין שתי התופעות. כנראה שנצטרך להמשיך את החיפוש לסיבה שתסביר את הפסקות הנשימה בפגים או בתינוקות גדולים יותר.  


Testing the association between gastro-esophageal reflux and apnea in infants. Mousa H, Wodley FW, Metheney M, Hayes J JPGN 2005;169:169-77.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן