אקוקרדיוגרפיית קונטרסט מיוקרדיאלית מעריכה במדוייק גודל אוטם (Heart)

אקוקרדיוגרפיית קונטרסט מיוקרדיאלית (MCE) מודדת במדוייק גודל אוטם לאחר רפרפיוזיה מכנית מוצלחת של אוטם שריר לב אקוטי, על פי דיווח בגיליון דצמבר של Heart.

נזק מיקרווסקולרי מיוקרדיאלי ניתן למדידה באמצעות MCE, אך הקשר בין נזק מיקרווסקולרי ומקרווסקולרי מיוקרדיאלי אינו ידוע.

החוקרים העריכו את הקשר בין גודל הנזק המיקרווסקולרי באמצעות MCE לגודל האוטם ב-SPECT לאחר רהפרפוזיה של אוטם שריר לב אקוטי ב-100 חולים.

MCE ו-SPECT הראו התאמה ב-881 מתוך 1064 סיגמנטים שנמדדו (83%). ההתאמה הגבוהה ביותר נצפתה בסיגמנטים מיד-ספטלים (91%), וההתאמה הנמוכה ביותר בסיגמנטים בזלים לטרלים (70%) ומיד-אינפריורים (71%).

שתי השיטות הראו התאמה בסיגנלים מיוקרדיאלים תקינים לעומת מופחתים ב-251 מתוך 296 אזורי רהפרפוזיה כליליים (85%).

הרגישות והספציפיות של MCE לזיהוי סיגמנט אבנורמלי ב-SPECT היו 87% ו-91% בהתאמה. רגישות וספציפיות של MCE השתנו בהתאם לאזור הפרפוזיה, בטווח בין 73% ו-97% לאזור העורק הכלילי הימני ו-93% לאזור עורק אנטריורי שמאלי יורד -97% ו-81% לאזור עורק סרקומפלקסי.

המחקר הנוכחי מראה לראשונה את גודל הנזק המיקרווסקולרי לאחר רהפרפוזיה מכנית של אוטם שריר לב אקוטי, כפי שנראה ב-MCE, ונמצא בהתאמה לגודל האוטם. MCE בזמן אמת מאפשר מלבד הערכה של גודל האוטם לאחר רהפרפוזיה מכנית של אוטם שריר לב אקוטי.

על בסיס מידע זה, נראה הגיוני כי תפקיד MCE בזמן אמת הוא ריבוד סיכון לאחר אוטם שריר לב אקוטי במחקרים עתידיים.

לידיעה במדסקייפ

Heart 2005;91:1568-1572

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן