ויאגרה משפרת תפקוד לבבי בחולי אי ספיקת לב (Am J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי Sildenafil (ויאגרה), תרופה לשיפור תפקודי זיקפה, משפרת את התפקוד הלבבי בחולים עם אי ספיקת לב סיסטולית, ע”י הורדת העומס על החדר השמאלי.

ההנחיות הנוכחיות מגבילות את השימוש בויאגרה לחולי אי ספיקת לב. עם זאת, מחקרים חדשים מראים כי התרופה עשויה להיות בטוחה לשימוש בחולים עם אי ספיקת לב קלה עד מתונה.

בכדי לבחון את השפעות ויאגרה על אוכלוסיה זו, החוקרים עקבו אחר 20 חולי אי ספיקת לב, עם LV Fractions < 35%. החוקרים הפסיקו טיפול בניטרטים ותרופות מרחיבות כלי דם אחרות למשך 12 שעות לפחות, לפני כל מחזור. הנבדקים נטלו ויאגרה במינון 50 מ”ג, או פלסבו.

מדדים שנלקחו בין 60 ל-180 דקות לאחר הטיפול, הראו כי קצב הלב ירד ב-4.1 פעימות לדקה לאחר הטיפול. המדד לתגובה הלבבית עלה באופן משמעותי בעקבות טיפול ויאגרה, מ-0.35L/min/m ל-0.38.

החוקרים זיהו גם ירידה משמעותית בשלושה מרכיבים Afterload של חדר שמאל לאחר טיפול בויאגרה תנגודת פריפרית, קשיחות אאורטה ועורקים גדולים, ו-Wave Reflection מאתרים פריפריים.

לסיכום, הממצאים תומכים בשימוש בויאגרה בחולים עם הפרעה בתפקודי זיקפה ואי ספיקת לב. עם זאת, הם מסווגים זאת כהמלצה, ומציינים כי נותר סיכון קטן בקרב מטופלים אלו של מוות פתאומי במהלך מגע מיני או מאמץ חריג אחר.

Am J Cardiol 2005;96:1436-1440.

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אנו ממליצים לעיין בנייר עמדה של האיגוד הקרדיולוגי העוסק בטיפול בויאגרה בחולי לב, הכולל גם התייחסות לחולים עם אי ספיקת לב, כאשר לפי מסמך העמדה, אין לתת ויאגרה לחולי אי ספיקת לב לא מאוזנת.

כמו כן, יש לציין את הפירסומים בנוגע ליעילות התרופה גם בטיפול יתר לחץ דם ריאתי, אליהם אף התייחס עורך מדור רפואת הריאות לאחרונה לחץ כאן

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן