הנחיות חדשות לטיפול בסינוסיטיס (J Allergy Clin Immunol)

American Academy of Allergy, Asthma. And Immunology ו-American College of Allergy, Asthma & Immunology, עידכנו במשותף את הפרמטרים לאבחון וטיפול בסינוסיטיס. ההנחיות החדשות מתייחסות להגדרה מעודכנת של סינוסיטיס, והמלצות חדשות לאבחון וטיפול, כולל גורמי סיכון, טיפול אנטיביוטי וכד’.

הפרמטרים החדשים מכוונים לשפר את האבחנה והטיפול. דבר זה יביא לירידה בעלויות מערכת הבריאות, ואיכות חיים טובה יותר של חולי סינוסיטיס.

סינוסיטיס, או דלקת של אחד או יותר ממהסינוסים הפרה-נזאליים , מופיעים בכ-16% מהבוגרים בארה”ב, עם עלות של כ-5.8 בליון דולר בשנה על הוצאות בריאות.

הסיווג החדש של סינוסיטיס נערך על בסיס משך התסמינים והסינוסים הספציפיים המעורבים, או שניהם:


  • בסינוסיטיס אקוטית, תסמינים נמשכים פחות מ-4 שבועות, וכוללים תסמינים עקביים של זיהום בדרכי נשימה עליונות, נזלת מוגלתית, ניקוז לחלק האחורי של האף, גודש באף, אנוסמיה, כאב בפנים, כאב ראש, חום, שיעול, ו/או הפרשה מוגלתית.

  • בסינוסיטיס סב-אקוטית, תסמינים נמשכים 4-8 שבועות

  • בסינוסיטיס כרונית, אותם תסמינים כמו בסינוסיטיס אקוטית, הנמשכים לפחות 8 שבועות, בחומרה משתנה, ויש ממצאים אבנורמלים אופיניים בבדיקת CT או MRI. סינוסיטיס כרונית עשויה להופיע לעיתים עם תסמינים מעורפלים או סמויים.

  • בסינוסיטיס חוזרת, יש לפחות 3 התקפים של סינוסיטיס אקוטית בשנה, והתקפים שונים יכולים להיגרם מאורגניזמים שונים.

מחלות הקשורות בסינוסיטיס כוללת Otitis Media ו-Bronchial Asthma. זיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות ונזלת אלרגית, המשפיעות על 35.9 מליון אמריקנים כל שנה, הם שני המצבים השכיחים החושפים לסינוסיטיס. סינוסיטיס אאזנופילית כרונית היפרפלסטית, היא צורה לא-זיהומית של סינוסיטיס כרונית.

זיהום ויראלי בדרכי הנשימה העליונות מקדים לעיתים קרובות זיהום חיידקי של הסינוסים ע”י Streptococcus Pneumonia, Haemophilus Influenza ו-Moraxella Catarrhalis. בנוסף לחיידקים אלו, פתוגנים נוספים לסינוסיטיס כרונית כוללים Staphylococcus Aureus, Pseudomonas Aeruginosa, אנארובים מסוימים ופטריות.

אבחון סינוסיטיס מבוסס על שילוב של היסטוריה קלינית, בדיקה פייזקלית, בדיקות הדמיה, ו/או מבחני מעבדה. סינוסיטיס כרונית מאובחנת בעיקר על סמך היסטוריה ובדיקה פיזיקלית, בדיקות הדמיה אינן נדרשות.

שיטות הדמיה עשויות להיות שימושיות לאישור אבחנת סינוסיטיס כאשר התסמינים מעורפלים, בדיקה פיזיקלית לא חד-משמעית, או מחלה קלינית נמשכת למרות טיפול תרופתי אופטימלי. CT הוא שיטת ההדמיה המועדפת, מאחר שיכול להדגים אבנורמליות הן ב-Ostiomeatal Complex ובחללי הסינוסים. הערכה מעבדתית כולל ציטולוגיה נזאלית, ביופסיה נזאלית או של הסינוס, או בדיקות לחסר חיסוני, CF או הפרעה בתפקוד Ciliary.

אם לא מתפתחים סימנים חמורים של סינוסיטיס אקוטית, דוגמאת חום, כאב בפנים או רגישות, או נפיחות סביב העין, לא ניתן אנטיביוטיקה למשך 10-14 ימים. למרות שאנטיביוטיקה היא הטיפול העיקרי לסינוסיטיס חיידקי אקוטי, עליה בעמידות לפניצילין עלולה לחייב שימוש באנטיביוטיקות אלטרנטיביות. בחירת האנטיביוטיקה מבוססת על היעילות הצפויה, עלות, ותופעות לוואי. טיפול במשך 10-14 ימים מתאים בד”כ למחלה אקוטית, אך טיפולים קצרים יותר עשויים להתאים באנטיביוטיקות חדשות. אם לא נרשם שיפור לאחר 3-5 ימים, יש לשקול אנטיביוטיקה חלופית.

קיימת מחלוקת באשר לתפקיד אנטיביוטיקה בסינוסיטיס כרונית. בסינוסיטיס זיהומית כרונית, יש מקום לטיפול ממושך יותר, עם דגש אפשרי לפתוגנים אנארוביים. במקרים של סינוסיטיס כרונית לא-זיהומית, לעיתים מכונה סינוסיטיס כרונית היפרפלסטית,יש לשקול מתן קורטיקוסטרואידים סיסטמי.

טיפול תרופתיים אחרים שיכולים לסייע במקרים של הישנות סינוסיטיס אקוטית וכרונית, עם קורטיקוסטרואידים לתוך האף, אנטי-היסטמינים, נוגדי-גודש, שטיפות סיליין, ממיסי מוקוזה, או תרופות המעודדות כיח. מתן תוך-ורידי של אימונוגלובולינים ניתן בחולים עם הפרעה תפקודית מוכחת של מע’ החיסון ההומורלית.

במקרים של סינוסיטיס כרונית או חוזרת עם הקשורה במצבים מסוימים ובחולים הממשיכים לסבול מסינוסיטיס לאחר שעברו פרוצדורות כירורגיות, יש לשקול הפניה למומחה לאלרגיה או אימונולוגיה. אינידקציות להפניה כוללות זיהום כרוני, חוזר, או Rhinosinusitis Fungal, ספקות באשר לחסר אימוני או מצב אלרגי, חוסר תגובה לטיפול אנטיביוטי סטנדרטי, הפשעות משמעותיות של סינוסיטיס על ביצועים ואיכות החיים, והופעת סינוסיטיס יחד עם נזלת אלרגית. ניתוח יישקל רק לאחר כשלון של הטיפול התרופתי.

למרות שסינוסיטיס כרונית באופן טיפוסי היא מחלה מולטיפקטוריאלית, עם פקטורים סביבתיים ופקטורים התלויים במאכסן, מחלה ממושכת מקומית, באזור Ostiomeatal Complex, משחקת תפקיד חשוב בהמשך התקדמות המחלה. ניתוח אנדוסקופי פונקציונאלי, של הסינוסים מביא לשיפור משמעותי במרבית המטופלים. עם זאת, שיפור משמעותי דורש לעיתים קרובות שילוב של התערבות כירורגית מתאימה, עם טיפול מקומי, אינטנסיבי, לאחר הניתוח, באזור הניתוח, וטיפול תרופתי מתאים.

J Allergy Clin Immunol. Posted online November 2005.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן