מתן מפיפרסטון במינון נמוך להפסקת הריון/מאת פרופ’ דניאל זיידמן (*)

(*) פרופ’ דניאל זיידמן הוא מנהל יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

                       

בישראל כמו גם בארה”ב, הפרוטוקול המאושר לטיפול לשם הפסקת הריון כולל נטילה פומית של שלוש טבליות של 200 מ”ג מפיפרסטון וכעבור 36-48 שעות נטילה פומית של שתי טבליות של 200 מק”ג מיזופרוסטול (ציטוטק).  בארה”ב נמצא כיום בשימוש נרחב פרוטוקול אחר, שלא אושר עדיין ע”י ה- FDA, בו ניתנת באופן פומי רק טבלית אחת של 200 מ”ג מפיפרסטון וכעבור 36-48 שעות נטילה פומית של שתי טבליות מיזופרוסטול 200 מק”ג או מקובל יותר השמה של 4 טבליות מיזופרוסטול בנרתיק (JAMA. 2000;284(15):1948-53). 

ניתוח סטטיסטי מקיף (meta-analysis) מטעם ה- Cochrane Database הראה כי על פי ארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים ניתן לקבוע כי שיטה זו בטוחה ויעילה (Cochrane Database Syst Rev. 2004;(2):CD002855).  מתן לנרתיק של המיזופרוסטול נמצא קשור בפחות תופעות לוואי (בעיקר בחילות והקאות) בהשוואה למתן פומי.  היתרון של המינון הנמוך יותר הינו עלות נמוכה יותר של התרופה (כ- 150 שקל מול 450 שקל), ואולי גם חשיפה נמוכה יותר לתופעות לוואי אפשריות של התרופה.      

לאור תוצאות המחקרים האקראיים והמבוקרים שפורסמו עד כה, והשימוש הרווח בארה”ב, נראה שיש מקום לבחון את אימוץ השינוי בפרוטוקול גם בישראל.  אבל יש לציין שה- FDA בארה”ב דיווח כי כל חמשת מקרה המוות מספסיס שדווחו עד כה בעקבות השימוש במפיג’ין בארה”ב, התרחשו בקרב נשים שטופלו עם הפרוטוקול החדש עם המינון הנמוך, שלא אושר עד כה ע”י ה- FDA (MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2005 Jul 29;54(29):724).  למרות, שלא נמצא כל קשר סיבתי בין השימוש בפרוטוקול הנמוך לזיהום הרחמי (Contraception 2005;72:175-8), יש מקום להביא תצפית זו בחשבון כאשר באים לשנות את הפרוטוקול המומלץ בישראל.


Shannon CS, Winikoff B, Hausknecht R, Schaff E, Blumenthal PD, Oyer D, Sankey H, Wolff J, Goldberg R. , Multicenter trial of a simplified mifepristone medical abortion regimen.  Obstet Gynecol. 2005;105(2):345-51.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן