מבחן חדש עשוי לסייע בזיהוי ילדים עם אסטמה לא מבוקרת

Childhood Asthma Control Test (ACT), שיטה חדשה המסייעת לזיהוי ילדים עם אסטמה לא-מבוקרת, הוצגה בכנס של American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (ACAAI). אין הפירוש שהשיטה מחליפה בדיקת ספירומטריה.

החוקרים טוענים כי ניתן לבצע מבחן 7-פריטים פשוט, מבלי לראות את המטופל, אולי כאשר הילד בחדר ההמתנה, בכדי לסייע בזיהוי אסטמה לא-מבוקרת מנקודת המבט של הילד.

החוקרים ריאיינו 20 ילדים ואת האחראיים עליהם, לבניית שאלון של 21-פריטים, שניתן בהמשך ל-344 חולי אסטמה והמטפלים שלהם.

מבחנים סטטיסטים לעקביות, אמינות ותוקף, סייעו לחוקרים לבחור את 7 השאלות שיסייעו לאבחן אסטמה לא-מבוקרת.

מבין השאלות, הילד עונה על 4 שאלות באמצעות מדד מצויר של פרצופים מחייכים עד בוכים. השאלות הן: איך האסטמה שלך היום? עד כמה מהווה אסטמה בעיה עבורך כאשר אתה רץ, מתאמן או עוסק בספורט? האם אתה משתעל בגלל האסטמה? האם אתה מתעורר במהלך הלילה בגלל האסטמה?

3 השאלות הנותרות מולאו ע”י ההורים או האפוטרופוס. השאלות הן: כמה ילמים בחודש הילד נשם בכבדות במהלך היום בגלל האסטמה? כמה ימים בחודש הילד התעורר במהלך הלילה בגלל אסטמה? כמה ימים בחודש הילד סבל מתסמיני אסטמה במהלך היום?

החוקרים בחרו להתייחס לתסמינים במהלך 4 השבועות הקודמים, לאור מחקרים קודמים שהראו כי זהו משך הזמן הטיפוסי בו הנבדקים זוכרים את התסמינים.

מדד ACT של 19 ומטה מתוך מקסימום של 27, הצביע על בקרה גרועה של אסטמה.

בכדי לאשר את דיוק המבחן, החוקרים ניתחו מחדר את המבחן במדגם של 86 ילדים. הם מצאו כי למבחן היתה סגוליות של 74% ורגישות של 68%.

לאור תוצאות המחקר, החוקרים יכלו להבחין בין קבוצות נבדקים שהמומחים סיווגו כאסטמה לא-מבוקרת, הדורשת שינוי בטיפול, או תפקוד ריאות גרוע, כפי שנמדד ע”י Forced Expiratory Volume.

החוקרים מסכמים כי המבחן תקף, מדויק ופשוט לביצוע וניתן לנקד את התוצאות בקלות.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן