על-פי מחקר שהוצג בכנס השנתי של ה-American Society of Nephrology, ככל שמושגים בחולים המטופלים בהמו-דיאליזה יותר יעדים קליניים, כך משתפרת בהם התוצאה מבחינת שיעור ההשרדות והאישפוזים.

אחד החוקרים, ד”ר Powe, מסביר כי הממצאים מעידים שמאמצים להשגת יעדים קליניים נוספים בטיפול הקליני גוררים יתרונות נוספים עבור החולים ושבהתחשב במצב הבריאות ואיכות חיי החולים ובהשלכות הכלכליות, יש להשקיע מאמצים נוספים לשיפור הביצועים הקליניים ברמה המקומית והארצית.

5 היעדים הקליניים שנבדקו היו: רמות האלבומין (ערך של 4.0g/dL ומעלה), ההמוגלובין (ערך של 11g/dL ומעלה), ייצור ה-calcium phosphate (ערך נמוך מ-55mg2/dL2), מינון הדיאליזה (ערך של Kt/V=1.2 ומעלה), ואופן הגישה לכלי הדם (fistula).

במחקר הפרוספקטיבי השתתפו 668 חולים שטופלו ב-74 מרפאות בין השנים 1995-1998. בדיקות מעבדה ורשומות רפואיות שימשו בכדי לקבוע האם הושגו היעדים הקליניים 6 חודשים לאחר ההרשמה למחקר. מעקב נערך אחר כל חולה לאורך תקופה ממוצעת של 3.3 שנים בכדי לקבוע את שיעורי ההשרדות, האשפוזים, משך השהייה בבית החולים, ועלויות האשפוז.

השגת כל אחד מ-5 היעדים נקשר באופן עצמאי לשיפור בתוצאות, כולל ירידה בשיעור התמותה והאשפוזים, קיצור משך השהייה בבית החולים והפחתת עלויות האשפוז. בנוסף, עליה במספר היעדים שהושגו בחולה נקשרה לעליה הדרגתית בשיעורי ההשרדות ולירידה בשיעורי האשפוזים ובמספר ימי האשפוז. אולם, לא נמצאה מובהקות סטטיסטית של תועלת מבחינת הפחתת עלויות האשפוז כאשר הושגו יעדים נוספים.

ד”ר Powe מסביר כי כדאי לבחון מי מהיעדים חשוב יותר להשגה, אך לשם כך דרוש ביצוע מחקר במדגם גדול יותר.

כמחצית מהחולים במחקר השיגו יעד אחד או שניים בתוך 6 חודשים. בשליש נוסף נמצאה התאמה לשלושה יעדים, ואילו ב-20% מהחולים הושגו 4 או 5 יעדים. יותר ממחצית מהחולים במחקר השיגו את היעד מבחינת מינון הדיאליזה, רמות ה-calcium phosphate product וה-hemoglobin. במספר קטן יותר של חולים הושגו יעדי רמות האלבומין (30%) ואופן הגישה (27%).

מרכזת המפגש, ד”ר Kausz, מציינת כי יש להתייחס לממצאים בזהירות. היא מוסיפה כי במחקר לא בוצעה, למשל, התאמה הולמת של התוצאות לגורמים אפשריים של תוצאות שליליות כמו סוכרת או מחלה קרדיווסקולרית.

היא מסבירה כי המחקר לא ענה על השאלה הנוגעת ליכולת של תיקון הבעיה, כלומר שיפור מצב האנמיה או ההיפו-אלבונמיה, לשפר ממש את התוצאה. לדבריה, יש להבין כי חלק מהגורמים הללו אינם ניתנים לתיקון בכלל החולים.

ד”ר Kausz מסכמת כי מחקרים עתידיים דרושים בכדי להדגים שתיקון הערכים ושמירה על ערכים מתוקנים בחולים אכן יעלו שיפור בתוצאות. אולם, היא מוסיפה, מדובר באחד המחקרים הראשונים המעידים כי בקרב חולים המשיגים את היעדים מופיעות תוצאות משופרות בהשוואה לאלה שבהם לא הושגו היעדים.

לידיעה במדסקייפ