ריפלוקס של חומצת קיבה לושט אינו מאריך את משך האפניאה בפגים ? מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה (Pediatrics)

מחקר חדש נועד לבחון את הקשר בין אפניאה (Apnea) ובין Gastroesophageal Reflux (GER) ולהעריך את השפעות GER על משך Apnea.

החוקרים עקבו אחר 119 פגים שעברו ניטור לבבי ונשימתי במשך 12 שעות באמצעות Respiratoty Inductance Plethysmography, קצב לב, רוויון חמצן ורמת pH בושט. ניתן מדד ל-GER (pH<4 למשך 5 שניות ומעלה) ול-Apnea (15 שניות ומעלה או אפניאה של 10 שניות ומעלה שהתרחש תוך 30 דקות לאחר GER). אפניאה מעל 10 שניות שימש להערכה אם GER האריך את משך דום הנשימה.

סה”כ נרשמו 6,255 אירועי GER. רק 1% ממקרי GER היו קשורים באפניאה של 15 שניות ומעלה, ולא נמצא הבדל בשיעורי דום הנשימה לפני, במהלך או לאחר GER. כמו כן, לא נמצא הבדל בשיעור אפניאה של 10 שניות ומעלה לפני GER בהשוואה למצב לאחר GER. עם זאת, נקשמה ירידה בשיעור אפניאה מיד לאחר GER. נוכחות GER בזמן אפניאה לא האריכה את משך דום הנשימה, ו-GER היה חסר השפעה על רמת רוויון החמצן הנמוכה ביותר או קצב הלב בזמן Apnea.

לסיכום, אין כל ראיה לקשר בין GER ובין Apnea בפגים. בנוסף, GER אינו מאריך את משך דום הנשימה ואינו מכביד על הירידה הנלווית בקצב הלב וברמת ריוויון החמצן.

PEDIATRICS Vol. 116 No. 5 November 2005, pp. 1059-1063

הערות עורך:

אנחנו עדיין מטפלים פעמים רבות ביילודים עם אפניאות ממושכות בטיפולים נוגדי GER. במיוחד כאשר מתלווים לאפניאות סימפטומים גסטרואינטסטינליים. לפי מאמר זה ומאמרים נוספים שפורסמו לאחרונה, נראה שאין לכך הצדקה רבה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן