הבהרות לגבי אזהרת מנהל התרופות האמריקאי בנוגע לטיפול באסתמה/מאת ד”ר קובי שדה , עורך מדור האלרגיה

השבוע פורסמה תקנה חדשה של מנהל התרופות האמריקאי המחייבת את חברות התרופות להוסיף אזהרה מודגשת לגבי השימוש הנכון במרחיבי סימפונות ארוכי טווח בשימוש באסתמה. אזהרה זו זכתה כמובן לפרסום עיתונאי רב שמדרך הטבע יוצר בהלה – מיותרת….

על מנת ולנסות להבהיר את התמונה אנסה להסביר :

אסתמה היא מחלה דלקתית, אלרגית של דרכי הנשימה המתבטאת בין השאר בכיווצם  וחסימתם.

פנים רבות יש לאסתמה והיא שונה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה.

וונטולין – SALBUTAMOL (ובדומה לו גם הבריקלין- TERBUTALINE SULPHATE) הן התרופות העיקריות הנועדות לטיפול מיידי בהתקף אסמתי הן מרחיבות תוך דקות את דרכי הנשימה אך השפעתן היא קצרת טווח ולכן אינן טובות כטיפול מונע.

בכדי למנוע את התפתחות האסתמה או התקפיה יש לטפל בגורם: באלרגיה או בדלקת שבדרכי הנשימה מעבר לטיפול הסביבתי בגורמי האלרגיה או חיסון כנגדם הרי שלעיתים קרובות יש צורך בטיפול במשאפים נוגדי דלקת כמו הפלקסוטייד (FLUTICASONE PROPIONATE והבודיקורט (BUDESONIDE MICRONIZED ).

טיפול במשאפים אלו הוא בטוח מאד לשימוש ועשוי למנוע באופן משמעותי את התקפי אסתמה והוא אף הוכח כמציל חיים .

לעיתים, בחלק מהחולים, או בתקופות מסוימות בחייו של חולה האסתמה, תרופות נוגדות הדלקת אינן מועילות מספיק ולמרות השימוש הנכון והמסודר בהן נזקק  נחולה לעיתים תכופות לונטולין (או בריקלין) במצב כזה נהוג להוסיף לטיפול גם משאפים המרחיבים את הסימפונות למשך שעות ארוכות (לפחות חצי מהיממה) תרופות ארוכות טווח אלו (פורמטרול  = אוקסיס ופורדיל, סלמטרול=סרבנט) עשויות להביא להקלה מתמשכת ולמנוע שימוש תכוף בונטולין (או בריקלין) אלא שהם אינן מטפלות בגורם לבעיה בדלקת או האלרגיה אלא רק בסימפטומים.

לכן חשוב מאד להבין ששימוש במרחיבי סימפונות ארוכי טווח אלו אינו מרפא באמת את האסתמה אלא רק משכך את הסימפטומים והבעייה – או הסיבה למחלה – נותרה בעינה.

כיום מקובל מאד הטיפול במשאף המכיל הן את החומר נגד דלקת (בודיקורט או פלקסוטייד) והן את מרחיבי הסימפונות לטווח הארוך (פורמטרול או סלמטרול) לקומבינציה הזו (סימביקורט = פורדיל+בודיקורט, סרטייד = סלמטרול+פלקסוטייד) יש יתרונות רבים מבחינת הנוחות והקלות לשימוש אבל את הקומבינציה הזו יש לתת רק לחולים עם אסתמה כרונית קשה (עפ”י הנחיות ומעקב רופא מומחה) ולא לכל חולי האסתמה.

שימוש בקומבינציות אלו עשוי לחשוף חולים רבים לטיפול במרחיבי סימפונות שלא לצורך ובכך אולי להקשות על המעקב ובטיפול החולים.

אזהרות מנהל התרופות האמריקאי שפורסמו השבוע באות להזכיר לכולנו שלמרות שמרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח יעילות בטיפול באסתמה הן אינן טובות לטיפול בהתקף חריף וששימוש לא מבוקר בהן עשוי לגרום לתופעות לוואי ולסכן את החולה.

בשום פנים ואופן אין להפסיק את הטיפול בהן, הן בהחלט מותרות ומאושרות לשימוש, אך יש להיוועץ עם הרופא המטפל באסתמה לגבי הנחיצות שבשימוש בהן בכל מקרה ומקרה.

(השמות המצויינים מתייחסים לתרופות הנפוצות לשימוש בארץ, שהו גם התרופות אליהן מייחס מנהל התרופות האמריקאי)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן