שימוש בקוקאין והרואין מגדיל את הצורך בצנרור בחולים אסמטיים (Chest)

ממצאיו של מחקר חדש מעידים כי שימוש בקוקאין ובהרואין מוביל לעליה בשכיחות הצנרורים בחולים המאושפזים בשל התקף אסטמה אקוטי. החוקר הראשי, ד”ר Levine, מסביר בראיון כי המחקר מדגים כי השימוש בקוקאין, ואולי גם בהרואין, הם גורמי סיכון גדולים להתקף אסטמה חמור.

החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי ובדקו את הרישומים הרפואיים בעת השחרור מבית החולים של חולים שאושפזו בשל התקף אסטמה אקוטי. שכיחות האסטמה גבוהה בסביבה העירונית והשימוש בסמים מהווה בעיה שכיחה.

42 (27.6%) מתוך 152 החולים שזוהו במחקר הנוכחי השתמשו בקוקאין במהלך 24 השעות שלפני הופעת הסימפטומים, ו-47 (30.9%) מהם השתמשו בהרואין עם או בלי קוקאין במהלך אותו פרק זמן.

משך השהייה הממוצע בבית החולים בקרב אלו שצרכו קוקאין היה ארוך יותר בהשוואה לאלו שלא צרכו קוקאין (3.4 ימים לעומת 2.5 ימים). בנוסף נמצאה בהם סבירות גבוהה יותר לצורך בצנרור (21.4% לעומת 2.3%) ובאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (31.5% לעומת 11.5%).

בקרב הנבדקים שהתמשו בהרואין הופיעה סבירות גבוהה יותר לצנרור בהשוואה לאלו שלא השתמשו בו (17.0% לעומת 2.3%), אך בהשוואה לאלו שלא השתמשו בהרואין לא נמצאה בקרב המשתמשים עליה מובהקת סטטיסטית במשך השהייה בבית החולים או בתדירות האשפוזים ביחידה לטיפול נמרץ.

בנוסף, ממשיך ד”ר Levine, הופתעו החוקרים מהאחוז הגבוה של האסמטיים המוכרים באוכלוסיה זו הממשיכים לצרוך סמים. הוא מסכם כי יתכן שעל נותני שרותי הבריאות לתשאל את החולים הסובלים מהתקפי אסטמה אקוטיים בנוגע לשימוש בסמים אלה.

לידיעה במדסקייפ

Chest 2005;128:1951-1951.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן