מאפייני קצב לב: סמנים פיזיולוגיים חדשים החוזים זיהום נאונטלי ותמותה – סקירתו של דר ברזילי, עורך נאנטולוגיה

בקרה על תהליכים פיזיולוגים באמצעות סמנים פיזיולוגיים כמו שינוי בקצב הלב עשויה להיות חשובה באבחנה מוקדמת של מחלות שונות. מוקדם במהלך ספסיס נאונטלי, קיימים סמנים פיזיולוגיים של שינוי בקצב הלב נמוך והאטה זמנית הדומה למצוקה עוברית. מטרת המחקר הייתה לקבוע את הרמה של סיכון גבוה לספסיס, זיהום בדרכי השתן ומוות כשנצפו מאפייני קצב אנורמלים אלו.

החוקרים בדקו 1022 יילודים, 548 מהם נולדו במשקל נמוך מאוד. חושבו מאפייני קצב לב במודל רגרסיה ביחס לתכונות מתמטיות של סדרות זמן קצב לב והיסטוגרמות של אפיזודות מחלה. חושבו הסיכונים להופעת  ספסיס, זיהום בדרכי השתן ומוות ליילודים שסווגו באמצעות מדידות מאפייני קצב לב.

בהשוואה ליילודים בסיכון נמוך למדדי מאפייני קצב לב, יילודים בסיכון גבוה היו בסיכון של פי 5-6 לתופעות חמורות למחרת וסיכון של פי 3 בשבוע לאחר מכן. בדיקות מעבדה רלוונטיות לזיהום הוסיפו מידע למאפייני קצב לב. יילודים בסיכון גבוה עם תוצאות אבנורמליות של בדיקות המעבדה היו בסיכון של פי 6-7 לתופעות לוואי ביום למחרת בהשוואה ליילודים ללא סיכון ועם תוצאות תקינות.

החוקרים הסיקו כי מאפייני קצב לב הם סמנים פיזיולוגיים לא פולשניים המזהים יילודים הנמצאים בסיכון גבוה לספסיס, זיהום בדרכי השתן ומוות.

לתקציר הידיעה

PEDIATRICS Vol. 116 No. 5 November 2005, pp. 1070-1074

הערות עורך:

יש לזכור כי המשתנה החשוב ביותר הינו מצבו הקליני של היילוד (בעיקר בעיני בודק מנוסה). לדעתי, אין לחכות להופעת כל הסימנים המחשידים כגון: לטרגיה, אפטיה, הפסקות נשימה, עור שיש וברדיקרדיות ע”מ להתחיל טיפול אנטיביוטי. עדיף לטפל בילדים בריאים מאשר להמנע מטיפול בילדים חולים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן