בהינתן כתוספת לטיפול טרומבוליטי לאחר אוטם שריר הלב, מינון גבוה של אינפוזיית גלוקוז-אינסולין-אשלגן (GIK) מפחית מספר אירועים קרדיאלים חריפים לאחר חודש. נראה כי יתרונות האינפוזיה נמשכים כשנה, בעיקר בשל ירידה באריתמיות ואי ספיקת לב.
השימוש הראשון ב-GIK בחולי MI דווח לפני 40 שנה, ציינו החוקרים בגיליון אוקטובר של American Journal of Cardiology.
החוקרים נתנו ל-120 חולים עם ST-elevation MI מינון גבוה של GIK וטיפול טרומבוליטי עם 1.5 MU סטרפטוקינאז ל-30-60 דקות או סטרפטוקינאז בלבד. טיפול GIK היה 25% גלוקוז וכלל 50 IU של אינסולין מסיס לליטר ו-80 מילימול אשלגן כלוריד לליטר למשך 24 שעות 1מ”ל/ק”ג/שעה. כל החולים טופלו בתוך 12 שעות מהופעת הסימפטומים.
חודש לאחר הטיפול, היארעות אירועי לב חריפים היתה 10% בקבוצת GIK בהשוואה ל-32.5% בקבוצת טרומבוליזיס בלבד. בקרב חולי GIK, כ-1.3% חוו טכיקרדיה חדרית ו/או פרפור ו-3% חוו אי ספיקת לב חמורה, בהשוואה ל-15% ו-12.5% בהתאמה לחולים בקבוצת הביקורת.
לאחר שנה, 13% מהחולים בקבוצת GIK סבלו מאירועי לב חמורים, לעומת 40% מקבוצת הביקורת. שיפור משמעותי ב-EF חדר שמאל נראה גם כן בקבוצת GIK, אך לא בקבוצת הביקורת.
לא היה הבדל בין הקבוצות במספר האירועים לאחר חודש ושנה בחולים סכרתיים ובאלו עם סימפטומים של אי ספיקת לב, אך מספר החולים הללו בקבוצות היה קטן מידי להסיק מסקנות.
יש צורך במחקרים גדולים יותר לאשר יתרונות של GIK בתת קבוצות ספציפיות לאחר MI, כמו אלו עם אי ספיקת לב וסוכרת, סיכמו החוקרים.
Am J Cardiol 2005;96:1053-1058.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!