אינפוזיית גלוקוז-אינסולין-אשלגן משפרת תוצאות אחרי אוטם שריר הלב (Am J Cardiol)

בהינתן כתוספת לטיפול טרומבוליטי לאחר אוטם שריר הלב, מינון גבוה של אינפוזיית גלוקוז-אינסולין-אשלגן (GIK) מפחית מספר אירועים קרדיאלים חריפים לאחר חודש. נראה כי יתרונות האינפוזיה נמשכים כשנה, בעיקר בשל ירידה באריתמיות ואי ספיקת לב. 

השימוש הראשון ב-GIK בחולי MI דווח לפני 40 שנה, ציינו החוקרים בגיליון אוקטובר של American Journal of Cardiology.

החוקרים נתנו ל-120 חולים עם ST-elevation MI מינון גבוה של GIK וטיפול טרומבוליטי עם 1.5 MU סטרפטוקינאז ל-30-60 דקות או סטרפטוקינאז בלבד. טיפול GIK היה 25% גלוקוז וכלל 50 IU של אינסולין מסיס לליטר ו-80 מילימול אשלגן כלוריד לליטר למשך 24 שעות 1מ”ל/ק”ג/שעה. כל החולים טופלו בתוך 12 שעות מהופעת הסימפטומים.

חודש לאחר הטיפול, היארעות אירועי לב חריפים היתה 10% בקבוצת GIK בהשוואה ל-32.5% בקבוצת טרומבוליזיס בלבד. בקרב חולי GIK, כ-1.3% חוו טכיקרדיה חדרית ו/או פרפור ו-3% חוו אי ספיקת לב חמורה, בהשוואה ל-15% ו-12.5% בהתאמה לחולים בקבוצת הביקורת.

לאחר שנה, 13% מהחולים בקבוצת GIK סבלו מאירועי לב חמורים, לעומת 40% מקבוצת הביקורת. שיפור משמעותי ב-EF חדר שמאל נראה גם כן בקבוצת GIK, אך לא בקבוצת הביקורת.

לא היה הבדל בין הקבוצות במספר האירועים לאחר חודש ושנה בחולים סכרתיים ובאלו עם סימפטומים של אי ספיקת לב, אך מספר החולים הללו בקבוצות היה קטן מידי להסיק מסקנות.

יש צורך במחקרים גדולים יותר לאשר יתרונות של GIK בתת קבוצות ספציפיות לאחר MI, כמו אלו עם אי ספיקת לב וסוכרת, סיכמו החוקרים.

Am J Cardiol 2005;96:1053-1058.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן