טיפול רפואי מבוקר חוסם את התגובה של מערכת הנשימה התחתונה בזמן מבחן אספירין (Ann Allergy Asthma Immunol)

nמחקר חדש עולה כי טיפול רפואי מבוקר (Controller Medications) חוסם את התגובה של מערכת הנשימה התחתונה במהלך מבחן אספירין בחלק מהמטופלים עם Aspirin-Exacerbated Respiratory Disease (AERD).

עם זיהוי תרופות חדשות לאסטמה, ובעיקר הזמינות של תרופות המשפיעות על לויקוטריאנים (Leukotriene Modifier Drugs), דה-סנסיטיזציה של אספירין הפכה לפרוצדורה בטוחה יותר.

החוקרים בדקו אם היה אפקט חסימתי כלשהו בשימוש ב-Beta-2-Agonist Long Term, קורטיקוסטרואידים סיסטמים ו/או קורטיקוסטרואידים בשאיפה לבד או כטיפול נלווה עם Leukotriene Modifier Drugs (LTMD) בקרב 678 נבדקים עם חשד ל-AERD שעברו מבחן אספירין ודה-סנסיטזציה.

שילוב LTMD, קורטיקוסטרואידים בשאיפה ו-Long Acting Beta-2-Agonists עם או בלי קורטיקוסטרואידים סיסטמים, הסיט את התגובה למבחן אספירין מתגובה קלאסית של מערכת הנשימה העליונה והתחתונה לתגובה של האף והעיניים בלבד (Naso-Ocular Symptoms).

LTMD היו בעלי האפקט המשמעותי ביותר על תוצאות מבחן אספירין.

נמצא קשר בין השימוש ב-Theophylline ובין הסטת אחוז המטופלים שחוו Naso-Ocular Symptoms לתגובה של מערכת הנשימה התחתונה. דבר זה בלט לעומת התגובה במטופלי LTMD.

נראה שלקורטיקוסטרואידים סיסטמים אין תפקיד בהסטת התגובה מתגובה של מערכת הנשימה התחתונה לתגובה של מערכת הנשימה העליונה. קורטיקוסטרואידים בשאיפה לעומת זאת, בעלי אפקט דומה לזה של LTMD.

למרות ש-LTMD משפיעים באופן משמעותי על תוצאות מבחן אספירין, לא גרמו לעליה בשכיחות תוצאות שליליות במבחן אספירין אורלי. קיימת תת-קבוצה של מטופלים עם AERD שאינם מגיבים כלל ועוברים דה-סנסיטיזציה שקטה, המוסווית בעקבות השימוש ב-LMTD, אך למרות זאת, השימוש בטיפול מבוקר ב-AERD צריך לשמש לייצוב אסטמה ולאפשר מבחני אספירין בטוחים ומדויקים.

החוקרים מקווים שהמחקר הנוכחי ומחקרים עתידיים ידגימו את הדרכים להפוך את תהליך דה-סנסיטיזציה של אספירין לבטוח מספיק כך שישמש גישה נפוצה יותר לטיפול באלרגיה ולריאות. משנת 1998, עם השימוש ב-Montelukast לפני טיפול במרבית המטופלים, לא היה מטופל אחד שהתגובה האסטמטית שלו לאספירין היתה חמורה דיו עד שנדרש להעבירו לטיפול נמרץ.

דה-סנסיטיזציה של אספירין עדיין מבוצעת בצורה הטובה ביותר ע”י רופאים מנוסים. עד שמחקרים עתידיים ידגימו את הבטיחות המוחלטת של הפרוצדורה הזו, יש לנקוט משנה זהירות כאשר שוקלים לבצע דה-סנסיטיזציה בחולי חוץ.

Ann Allergy Asthma Immunol 2005;95:330-335.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן