טיפול אנטיקואגולנטי אינו נרשם מספיק בחולי פרפור פרוזדורי (J Am Coll Cardiol)

חולים מאושפזים עם פרפור פרוזדורים וסיכון גבוה לשבץ אינם מקבלים טיפול מתאים של אנטיקואגולנטים, מדווחים חוקרים בגיליון נובמבר של Journal of the American College of Cardiology.

ידוע זה זמן רב כי warfarin (קומדין), אנטיקואגולנט בשימוש נרחב, יעיל ביותר במניעת שבץ  בחולים עם פרפור פרוזדורים. בעבר, כשהתפרסם המידע, שימוש בקומדין עלה, אך זה זמן מה השימוש הגיע לפלאטו.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי של 945 חולים מאושפזים. רובם (88%) היו בסיכון לשבץ, אך רק כמחצית (55%) קיבלו קומדין. 21% חולים בסיכון גבוה לא קיבלו קומדין או אספירין.

המחקר החדש לא רק מאשר כי קומדין אינו מספיק בשימוש, אלא גם מראה כי לסכמת הסיכון בחולים עם פרפור פרוזדורים לא היתה השפעה מספקת על רישום קומדין.

סיווג גיל ופרפור פרוזדורים היו הגורמים שהשפיעו ביותר על רישום קומדין. המחקר מצא כי אלו מעל גיל 80, עם הסיכון הגבוה ביותר לפרפור פרוזדורים, קיבלו הכי פחות קומדין. הסיבה הסבירה על פי החוקרים היא שקומדין נושא סיכון לדימום, סיכון גבוה יותר בקשישים.

למרות שהסיכון לשבץ חמור יותר מהסיכון לדימום, ויתרונות לקיחת קומדין עולים לעיתים קרובות על הסיכונים, חולים רבים ללא התוויות נגד לקומדין או אלו שעונים על הקריטריונים לטיפול, לא מקבלים אותו.

פרפור פרוזדורים מסווג כקבוע או פרוקסיזמלי. חולים עם פרפור קבוע טופלו באגרסיביות בקומדין לעומת אלו עם פרפור פרוקסיזמלי, למרות שהמידע מראה כי הסיכון לשבץ זהה בכל הקבוצות בנוכחות גורמי סיכון.

יש צורך לספק טיפול אנטיקואגולנטי טוב יותר שקל יותר לקחת והוא טוב לפחות כמו קומדין. כיום מחפשים תרופות כאלו. החוקרים מקווים כי מחקרים יוכלו להראות כי לאחת מהן תהיה יעילות מספקת ופרופיל תופעות לוואי נוח לאישור קליני.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן