יש הצדקה לביצוע Radiofrequency Ablation של הפרוזדור השמאלי במהלך ניתוח של המסתם המיטראלי (JAMA)

ממחקר חדש עולה כי יש הצדקה לביצוע Routine Radiofrequency Ablation (RFA) של הפרוזדור השמאלי במהלך ניתוח המסתם המיטראלי . עם זאת, העורכים עדיין זהירים יותר.

למרות ש-RFA לפרוזודור שמאלי משמש יותר ויותר לטיפול במקרים של פרפור פרוזדורים כרוני במהלך ניתוח מסתם מיטרלי, יעילותו בהשבת קצב סינוס וכל יתרון הנובע מכך לא נבחנה מעולם. המטרה של המחקר היתה להעריך את התוצאות המוקדמות והמאוחרות בעקבות RFA לפרוזדור שמאל במהלך ניתוח מסתם מיטרלי לטיפול בפרפור פרוזדורים מתמשך ולהעריך את היתרונות התפקודיים של השבת קצב סינוס.

בתקופה שבין דצמבר 2001 עד נובמבר 2003 הופנו 101 חולים לניתוח מסתם מיטרלי, עם פרפור פרוזדורים ללא הפרעה במשך לפחות 6 חודשים. 97 מהחולים חולקו באקראי לטיפול בניתוח מיטרלי בלבד או ניתוח מיטרלי בשילוב עם RFA של פרוזדור שמאלי.

המדד העיקרי שנבדק היה נוכחות קצב סינוס לאחר 12 חודשים. מדדים משניים כללו את המצב התפקודי של החולה והיכולת גופנית שנמדדו ע”י Shuttle-Walk Test, יכולת ההתכווצות של פרוזדור שמאל, מידות ותפקוד פרוזדור וחדר שמאל ורמות B-type Natriuretic Peptide (BNP) בפלזמה.

לאחר 12 חודשים, ב-20 מבין 45 מטופלי RFA (44.4%) נרשם קצב סינוס, כפי שהיה גם ב-2 מבין 44 (4.5%) הביקורות (Rate Ratio = 9.8, 95% CI = 2.4-86.3, P<0.001). בקרב מטופלי RFA, השבת קצב סינוס היתה מלווה בשיפור גידול יותר במרחק הממוצע במבחן Shuttle-Walk, בהשוואה לביקורות (94 ± 102 vs 48 ± 82 m; P = .003) וכן ירידה גדולה יותר ברמות BNP בפלזמה ((-104 ± 87 vs -51 ± 82 fmol/mL; P = .03. בקבוצת מטופלי RFA ובקבוצת הביקורת נרשמו שיעורים דומים של סיבוכים לאחר ניתוח ותמותה.

RFA של פרוזדור שמאל במהלך ניתוח מסתם מיטרלי בעקבות פרפור פרוזדורים מתמשך מעלה משמעותית את שיעור השבת קצב סינוס שנה אחת לאחר הניתוח, המשפר את היכולת הגופנית. על לאור הבטיחות והיעילות של הפרוצדורה, יש הצדקה לבצע RFA של פרוזדור שמאל בניתוח מסתם מיטראלי.

מגבלות המחקר כללו ניתוח נתונים המבוסס על אק”ג שבוצע במרווחי זמן של 3 חודשים ועל בדיקות הולטר והערכת אק”ג בזמנים אחרים בעקבות תסמינים.

במאמר מערכת, ד”ר שונדט וד”ר גרש ממיניסוטה ציינו מגבלות נוספות, כולל שיעור הצלחה מאכזב של 44%. למרות שהאפידמיולוגיה של פרפור פרוזדורים, התחלואה וההשפעה על התמותה בחלק מהחולים, ידועים היטב, עדיין יש לבדוק אם שמירת קצב סינוס תביא לשיפור קליני משמעותי או לאו. ההגיון שיש עדיפות לקצב סינוס ברור, אך נטל ההוכחה עדיין קיים.

JAMA. 2005;294:2323-2329

JAMA. 2005;294: 2357-2359

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן