אפשרות השימוש בויאגרה בחולים הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי שנויה במחלוקת

על-פי שני מחקרים שהוצגו בכנס השנתי של ה-American College of Chest Physicians (או CHEST), מתן sildenafil (ויאגרה) במינונים גבוהים בטוח ועשוי להועיל בחולים נבחרים הסובלים מסיבוכים אקוטיים בשל יתר לחץ דם בעורקי הריאות (PAH).

שתי קבוצות חוקרים נפרדות דיווחו על סדרות מקרים שבהן שימשה התרופה כטיפול בחולים שלא הצליחו להשתמש ב-epoprostanol (או Flolan) תוך-ורידי בשל מגוון סיבות.

אחת החוקרות, ד”ר Sood, הציגה את ממצאי המחקר הראשון. במחקר השתתפו 7 חולים, שסבלו מ-PAH שהתקדם למצב של כשל בחדר הלב הימני.

בכל החולים נמצאו עדויות לכשל של הלב הימני וכשל נשימתי אקוטי. טיפול במשתנים לא הועיל להם והם טופלו באמצעות sildenafil שניתן דרך הפה במינון התחלתי של 12.5 מ”ג שעלה בהדרגה עד ל-25 מ”ג בכל 8 שעות ו-50 מ”ג בכל 8 שעות, בהתאם לסבילות.

ד”ר Sood מסבירה שבחולים הופיע שיפור דרמטי ללא תופעות לוואי רציניות.

במחקר השני, שהוצג ע”י ד”ר Corate, השתתפו 12 נשים ו-2 גברים שסבלו מ-PAH חמור וטופלו באמצעות sildenafil במינון של 100 מ”ג 3 פעמים ביום.

היא מסבירה כי הטיפול האקוטי ב-PAH חמור מהווה אתגר רפואי וכי הגישה המיידית לתרופות כמו prostacyclin וחסמי רצפטור ה-endothelin הינה מוגבלת. היא מוסיפה כי הוכח של-Sildenafil השפעה מרחיבת כלי-דם ישירה במחזור הדם הריאתי.

ד”ר Corate אומרת כי ב-13 מתוך 14 החולים הופיע שיפור בשל הטיפול ב-sildenafil ו-10 מהם המשיכו לקבל אותה כטיפול יחיד במשך שנה. ב-3 חולים התחייב מתן תרופות נוספת וחולה אחד נפטר בתוך 6 חודשים.

היא מסבירה כי טיפול ארוך טווח ב-sildenafil קשור לתוצאות קליניות טובות הכוללות שיפור בסיווג ה-WHO של מרחק ההליכה במשך 6 דקות. היא מציינת שהמחקר מעלה אפשרות טיפול בחולים אלה.

ד”ר Barst, שהשתתפה בכנס, טוענת כי היה מזל גדול שהחולים לא נפטרו. לדעתה, הניסיון להשתמש בטיפול לא מאושר במחלה זו אינו מוצדק, כאשר התרופה הסטנדרטית, Flolan דרך הוריד, העלה הצלחות שהצילו חיים בחולים אלה.

רופאים אחרים מסבירים כי מתן ויאגרה דרך הפה בחולים אלה מעלה מסר מסוכן שעלול להוביל למתן טיפול לא הולם בחולים, במקום את טיפול הבחירה.

אחת המשתתפות, ד”ר Shapiro, מסבירה כי Flolan איננו טיפול אידיאלי, שכן הוא מחייב את החולים לקבל אותו דרך הוריד. היא מציינת כי הטיפול גם כרוך בתופעות לוואי של זיהומים תכופים העלולים להתרחש וכי למרות יעילותו, חולים רבים מסרבים לקבלו בשל הקשיים הכרוכים בכך.

מנהל המפגש, ד”ר Chinnock, מציין כי מדובר במחקרים רטרוספקטיביים ולכן אינם מספקים עדות מדעית הולמת שניתן לבסס עליה החלטות פרקטיות. הוא מוסיף כי יש צורך במחקרים קליניים בכדי לקבוע האם כדאי להשתמש ב-sildenafil בטיפול ב-PAH.

ד”ר Farber, שהשתתף במפגש מסכם כי המחקרים שולחים מסר מוטעה ומביע חשש שאנשים יקבלו sildenafil באופן שגוי, דבר העלול לגרום למותם.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן