האם אנו נותנים יותר מדי ברזל לחולים עם אנמיה?/דר’ אפריים רימון

אנו שמחים להציג כאן סקירת מאמר מקורי מאת ד”ר רימון ושותפיו אשר זכה לבמה מכובדת ביותר והתפרסם בימים אלה ב-  American J of Medicine .

ברכות לד”ר רימון ולצוות המחקר !

אנמיה סימפטומטית יכולה לגרום לעייפות, לירידה בתפקוד, לקוצר נשימה, להחמרה בתעוקת החזה ועוד. הטיפול המקובל הוא על ידי תכשירי ברזל. ברם, כל תכשירי הברזל גורמים לתופעות לוואי במערכת העיכול ובעיקר לבחילות והקאות, עצירות או שלשול, כאב בטן וצואה כהה. בשנים האחרונות גם ישנם רמזים ממחקרים רבים לנזק שעלול להגרם עקב עודף ברזל (בתור גורם מחמצן). למשל נמצא קשר (אם כי לא בכל המחקרים) להחמרה במחלת כלי דם טרשתית, וזה מסביר מדוע נשים לפני גיל המעבר מוגנות יחסית ממחלות לב מפני שהן במצב של חוסר ברזל מתמיד עקב איבוד דם במחזור. ידוע גם הנזק לכבד (בעיקר בהמוכרומטוזיס אך כנראה גם במחלות כבד כרוניות אחרות), וכן יש עבודת המראות על קשר בין מחסני ברזל מלאים לבין הארעות של סוכרת, שאת של המעי הגס, מחלות תנועה (למשל פרקינסון( וייתכן גם דמנציה.

מינון הברזל המומלץ היום הוא בין 100 ל- 150 מ”ג ליום והוא ניתן כנראה על סמך בדיקת ספיגתו באנשים בריאים. ברם, מערכת העיכול יודעת לווסת את ספיגת הברזל באופן מרשים, כך שבעודף ברזל, הוא כמעט ולא נספג (בערך 1% ספיגה) ואילו בחוסר ברזל יעילות ספיגתו מגיעה לכ- 50%.

במחקר הבא נלקחו שלוש קבוצות של חולים זקנים מעל גיל 80 שנה, עם אנמיה של חוסר ברזל. 30 מהם קיבלו ברזל במינון במקובל של 150 מ”ג ליום, 30 קיבלו 50 מ”ג ליום וה- 30 האחרונים קיבלו 15 מ”ג ליום. למרבה ההפתעה, נמצא כי ספיגת הברזל לא הייתה שונה בין המינונים השונים. במעקב במשך חודשיים נמצאה עלייה ברמת המוגלובין ופריטין ובכל שלוש הקבוצות, ללא הבדל בקצב. מבחינת תופעות הלוואי, בחילות, הקאות כאב בטן או עצירות נמצאו כמעט בכל החולים שקיבלו מינון רגיל שלברזל וכמעט שלא נמצאו באלו עם המינון הנמוך מאד. גם צואה שחורה נמצאה כמעט אך ורק באלו שקיבלו מינון רגיל.

מחקר דומה נערך לגבי נשים בהריון עם מינון של 20 מ”ג ברזל ונמצאו תוצאות דומות. נותר לבדוק נכונות ממצאים אלו בצעירים ובילדים.

לסיכום: מחקר זה מראה לנו שאפשר לשנות טיפול מסורתי ותיק של טיפול בברזל, תוך הפחתה בתופעות הלוואי וללא ירידה ביעילות הטיפול, ללא תוספת עלות (אלא אולי להיפך).

למאמר


Am J Med 2005;118:1142-1147

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן