הופעת אנמיה מהווה סמן יותר מאשר מתווך של תוצאה ירודה בחולי כשל לב (Arch Intern Med)

מחקרים קודמים מצאו קשר בין אנמיה לבין סיכון מוגבר לתוצאות שליליות בחולים הסובלים מכשל לב (HF), אך מחקר חדש מעיד כי אנמיה הינה בעיקר סמן של מחלה קו-מורבידית ושל חומרת ה-HF ואיננה משפיעה באופן סיבתי על קבלת תוצאה שלילית.

החוקרים כותבים כי למרות שאנמיה היא חזאי בלתי-תלוי של אשפוז חוזר בבית החולים בחולי HF, הקשר הפרוגנוסטי שלה לעליה בשיעורי התמותה מוסבר ברובו על-ידי חומרת המחלה.

הממצאים מבוססים על אנליזת רשומות רפואיות של 50,405 חולים שנרשמו לפרויקט ה-Medicare & Medicaid Services’ National Heart Care Project. הנבדקים אושפזו ביחידה לטיפול חרום עם אבלנה של HF בעת השחרור בין השנים 1998-2001.

באנליזה בלתי-מותאמת, נראה כי אנמיה קשורה לעליה בשיעורי האשפוזים החוזרים והתמותה במהלך שנה בקרב חולי HF. אולם לאחר התאמה להימצאות מצבים קו-מורבידיים ולגורמים רפואיים אחרים, הוחלש מאוד הקשר לשיעור התמותה ואבד את מובהקותו הסטטיסטית. הדבר נמצא נכון גם בקרב נבדקים שסבלו מאנמיה בדרגה החמורה ביותר.

בניגוד לכך, הקשר המובהק בין אנמיה ואשפוז חוזר הקשור ל-HF נשמר גם באנליזה מרובת המשתנים. בהשוואה לערכי המטוקריט של מעל 40%-44%, ערך שאיננו גבוה מ-24% העלה את הסיכון לאשפוז חוזר הקשור ל-HF בשיעור של 21%.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים שאנמיה מהווה בעיקר סמן של עליה בסיכון לתמותה, ולא מתווכת בקשר, בקרב חולים מבוגרים יותר הסובלים מ-HF. הם מוסיפים כי על מחקרים נוספים המחפשים אחר סמני HF פרוגנוסטיים להתחשב בהימצאותן של מגוון מחלות קו-מורבידיות.  

לידיעה במדסקייפ

Arch Intern Med 2005;165:2237-2244.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן