האם מטיילים זקוקים לזריקת-דחף כנגד Hepatitis A, B? (מתוך Clin Infect Dis)

ממחקר חדש עולה כי חיסון חד-פעמי כנגד Hepatitis A ו-Hepatitis B מספיק בכדי להגן על מרבית המטיילים, והראיות הנוכחיות מצביעות על כך שמדובר בהגנה לכל החיים.

בעוד שהיתרונות של חיסון ראשוני כנגד Hepatitis A, B ברורות, ההמלצות באשר למתן זריקות-דחף משתנות בין מדינות שונות. לאור השונות ברחבי העולם, נערך מחקר שבדק את חשיבות זריקות-דחף כנגד Hepatitis A, B, שהראה כי זריקות-דחף אינן נחוצות בקרב מחוסנים עם מערכת חיסון תקינה, המגיבים לחיסון הראשוני.

במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את הדיווחים הללו ומקרים עדכניים יותר בספרות הרפואית, בכדי לפתח את ההנחיות ההולמות בנושא, ספציפית עבור מטיילים.

לדבריהם, בקרב מטיילים עם דיכוי חיסוני יש לעקוב מקרוב אחר רמות הנוגדנים על-מנת לקבוע אם דרושה זריקת-דחף. החוקרים ממליצים לבדוק את טיטר הנוגדנים כנגד Hepatitis A כאומדן לחסינות, ולתת מנות נוספות של החיסון בהתאם לצורך.

אותה גישה צריכה לשמש עבור Hepatitis B, בקרב מחוסנים בהם לא ניתן לקבוע את רמות הנוגדנים בסרום (Seroconversion), למשל במדוכאי חיסון, קשישים, חולים הסובלים ממחלות כרוניות או מחוסנים בסיכון בשל חשיפה תעסוקתית.

מטייל שאינו בטוח בהיסטוריית החיסונים שלו יכול לקבל מנת חיסון נוספת כנגד Hepatitis A, מיד לפני הנסיעה. אולם, אנשים מעל גיל 40, המטיילים לעיתים קרובות, או חיו בחו”ל עשויים לפתח חסינות נרכשת, במקרים אלו יש לבדוק את טיטר הנוגדנים על-מנת להימנע מחיסון מיותר.

החוקרים מציינים כי קיים מחזור חיסון מואץ ל-Hepatitis B, של 0,1,2 חודשים או 0,7,21 ימים, במקום מחזור של 0,1,6 חודשים הסטנדרטים. בשני המחזורים הקצרים, מומלץ להוסיף מנה רביעית לאחר 12 חודשים. מחקרים מראים כי המחזורים הקצרים יעילים במניעת המחלה.

לסיכום, הראיות וההמלצות הנוכחיות מצביעות על כך שלאחר השלמת מחזור חיסון אחד, מרבית המטיילים זוכים להגנה ארוכת-שנים (לרוב מדובר בהגנה לכל החיים) מפני Hepatitis A ו-Hepatitis B.

Clin Infect Dis 2005;41:1020-1026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן