מול הדאגה הגוברת עקב עליית שיעור הניתוחים הקיסריים, ניצבים רבים הרואים בניתוח קיסרי אלקטיבי על פי רצון האם בחירה  ראויה. כידוע ניטש ויכוח ער בנושא בשנים האחרונות. כך למשל ניתוח קיסרי על פי רצון האם הינו ניקבע כמעשה אתי על פי הנחיות ה- American College of Obstetricians and Gynecologists (ACOG) , אך נחשב מעשה שאינו אתי על פי ה-International Federation of Gynecology and Obstetrics (FIGO) .

שיטות

במחקר זה נתבקשו רופאים ורופאות בכירים, כולם מומחים במיילדות, ומיילדות בכירות באנגליה לחוות דעתם בנושא ניתוח קיסרי על פי רצון האם וביחס לנחיצות עריכת מחקר אקראי בנושא.

תוצאות

השתתפו במחקר 660 רופאים ו-123 מיילדות (ר’ טבלא 1). כמחצית מהרופאים והרופאות וכרבע מהמיילדות סבורים כי היולדת היא זו שצריכה לבחור את אופן הלידה. מיעוט מקרב הרופאים הרופאות והמיילדות סבר כי מחקר בנושא ניתוח קיסרי אלקטיבי הינו בר ביצוע, אתי או בכלל רצוי. רופאות תמכו בניתוח בשיעור פחות יחסית לרופאים. הסיבות העיקריות להתנגדותם של הרופאים הרופאות והמיילדות כללו בין היתר: התערבות שאינה במקומה  עם הטבע,תחלואה אימהית גבוהה ופגיעה במשאבי הארגון ובמקצועיות שלו.

מבין בעלי המקצוע שתמכו בעריכת המחקר בלא הבדל פרופסיונאלי – בעוד שהרופאים והרופאות סברו כי העדר מחקר כזה מונע מהאם לבחור בחירה מדעת, גרסו רוב המיילדות כי מחקר כזה סביר כי יוכיח את יתרונות החידה הלדנית על פני ניתוח קיסרי.

טבלא 1 –  ממצאי השאלון  

דיון

מתוצאות המחקר עולה כי מיעוט מקרב בעלי המקצוע היה מוכן לגייס נשים למחקר. מבין המיילדות שטענו כי היו מגייסות נשים, רובן היו עושות זאת בידיעה כי תוצאות מחקר כזה יעלו על נס את יתרונות הלידה הלדנית. הדבר מסבך את ניתוח התוצאות, שכן לתוך כלל הגורמים המובאים בחשבון יש לקחת בחשבון גם את ההבדל הפרופסיונאלי.

עריכת מחקר אקראי בנושא של יתרונות וחסרונות ניתוח קיסרי אלקטיבי לעומת לידה לדנית מציב שאלות מוסריות אתיות כבדות משקל, וכמו כן מהווה אתגר מעשי מורכב.

מחקר חשוב זה מציג תוצאות מעניינות. ראשית, יהיו שיתמהו על כך כי דווקא אנשי המקצוע הרפואי, האמונים על המדע ופתרון בעיות בדרך של ניסוי, דווקא הם, טוענים כי מחקר כזה אינו רצוי או מסרבים לקחת בו חלק. סתירה זו הייתה ניתנת ליישוב בקלות לו טענת המתנגדים הייתה נסמכת ברובה על סיבות מוסריות ואתיות ואולם, לפחות על פי מעט המידע שמספק מאמר זה אין זה המצב. למרבית הצער בעוד שהמחקר מציג נאמנה את דעתם של אנשי המקצוע הוא איננו מציג את הסיבות לבחירתם ובכך נגרעת, באופן משמעותי היכולת להעריך אל נכונה את משמעות תוצאות המחקר.

יתכן שהחשש ממחקר שיבחן את היתרונות והחסרונות של ניתוח קיסרי מול לידה לדנית קשור בהשלכות הקליניות של המחקר רב המרכזי בו נמצא כי יילוד בניתוח קיסרי של עוברים במצג עכוז בטוח יותר מלידה לדנית של אותם ילודים.  מומחים רבים סבורים שתוצאות המחקר המבוקר והאקראי הנ”ל נותרו מוטות, למרות שיטות המחקר המוקפדות, משני טעמים עיקריים: (1) תוצאות המחקר עדיין תלויות במיומנות המילדים בביצוע ילוד לדני של עובר במצג עכוז, מיומנות שיתכן והיא שונה או אף טובה יותר במרכזים שלא השתתפו במחקר; (2) לא ניתן לשלול הטייה בגיוס המטופלות, עקב ביסוס מסקנות המחקר רק על מטופלות שהסכימו שאופן הלידה שלהן יקבע באופן אקראי, כלומר נשים שמראש בחרו דווקא בלידה לדנית לא נכללו במחקר מעצם הגדרתו. למרות שתי הטענות הללו, חל יישום נרחב ומיידי של מסקנות המחקר בישראל ובעולם כולו, גם למרכזים הרבים שלא השתתפו בו (ללא קשר למיומנותם ביילוד לידות במצג עכוז), וגם עבור נשים שרצו ללדת דווקא בלידה לדנית.  קיים על כן חשש שמחקר ששוב יתבסס רק על נשים שמסכימות שאופן היילוד שלהן יקבע ב”זריקת מטבע” (כלומר בפתיחת קוד אקראי), מחקר שיערך כמובן רק במרכזים שמסכימים להציע ילוד קיסרי מבחירה, יוביל לתוצאות מוטות ששוב ייושמו באופן נרחב ומיידי ללא ההסתייגויות הנדרשות.

נתון מאלף נוסף הינו כי דווקא המיילדות, שרובן ככולן הינן נשים, אינן תומכות בצעד שהנימוק המוסרי העיקרי העומד בבסיסו הינו זכותה של האישה על גופה. יתר על כן, זכותה של אישה לבחור את אופן הלידה נתפשת על ידי רבים כביטוי נוסף לשיווין זכויות מוחלט בין המינים (ובעיקר נוכח העובדה כי הממסד הרפואי נתפס כ “גברי”).

למרבית הצער לא נערך מחקר דומה בקרב רופאים רופאות ומיילדות בישראל. מעניין מאוד היה ללמוד מהי דעתם של בעלי המקצוע בארץ בסוגיה זו, במיוחד לנוכח העובדה כי בבתי חולים שונים מונהגים כיום כללים שונים בנוגע לסוגיה זו.

Tina Lavender, Carol Kingdon, Anna Hart, Gill Gyte, Mark Gabbay, James P Neilson
BMJ 2005;331:4901