טלפונים סלולארים וסיכון לסרטן – האם הדיווחים המרגיעים היו אמינים ?

ערוץ 2 הציג בערב יום שישי כתבת תחקיר מיוחדת לפיה הפרסומים המרגיעים  של מכון הסרטן הבריטי לפיהם השימוש בטלפון סלולארי אינו מעלה את הסיכון לסרטן לא היו מלאים, וכי בדו”ח המלא של המחקר נכללו נתונים לפיהם שימוש מעל 10 שנים בטלפון סלולארי באותה האוזן מעלה את הסיכון להתפתחות גידול (לא ממאיר) בעצב השמע.

גם עיתון הארץ התייחס היום לכתבת התחקיר בערוץ 2 – ראה קישור זה.

הערת המערכת: הדיווח על סיכון מוגבר לגידול בעצב השמע למשתמשים בטלפון סלולארי מעל 10 שנים כבר דווח אצלנו לפני כשנה , על בסיס אותו מחקר שהתקיים גם בשוודיה.

ראוי לציין שמחקר שוודי נוסף משנת 2004  (Cellular and cordless telephone use and the association with brain tumors in different age groups , Arch Environ Health. 2004 Mar;59(3):132-7 )

שבדק 1617 משתתפים הנוהגים לדבר בסלולארי לעומת 1617 משתתפים שאינם משוחחים בסלולארי, מצא שהסיכון היחסי לסרטן במוח היה 1.3 בקבוצה הסלולארית. הסיכון עלה משמעותית והגיע עד לפי 8 (!!) בקבוצת גילאים 20-29 שהשתמשו בסלולארי אנלוגי מעל 5 שנים תוך שימוש באותה אוזן. בטלפון אלחוטי הסיכון באותה קבוצה היה פי 4 …

ה”גילוי” והתחקיר של ערוץ 2 ראוי להערכה, לפחות בהיבט של השאלה : איזה מידע מופץ לציבור הרחב, מי קובע את נוסח המידע הזה ועד כמה המעורבות והמימון למחקר מצד החברות הסלולאריות משפיעים על אופן הפרסום לקהל של מימצאי המחקר.

כולנו ודאי זוכרים את הפרשיות (חלקן אף הפכו לספרי מתח וסרטים…)  בנושא פרסום מימצאי המחקרים שעסקו בנזקי העישון, ואת ההתגייסות המפחידה של חברות הטבק והנסיונות לרתום לעזרתן את החוקרים כדי לטעון כביכול שאין קשר מובהק בין עישון לתחלואה…ואי אפשר שלא לעשות את האנלוגיה האינטואיטיבית הזו לנושא של הטלפונים הסלולארים.

נראה שטרם נאמרה המילה האחרונה בנושא, וממילא יש צורך במחקרים ארוכים הרבה יותר כדי לקבוע אם קיים קשר בין שימוש בסלולארי וסיכון בריאותי. ומכיוון שלא נראה שאפשר לשכנע מישהו לוותר על הסלולארי, נראה שיש מקום  לעודד מטופלים לשמור על ההמלצות לשימוש מבוקר יותר במכשיר, תוך הסתייעות בעזרת אוזניה או רמקול.

אגב, אחת התגובות היותר מעניינות לכתבה שהתפרסמה בנושא היום ב”הארץ” מעלה כמה שאלות מטרידות: כיצד יתכן שמכשיר כמו טלפון סלולארי שחובה לכבות אותו בטיסות בגלל הסיכון לתקלות אלקטרונית, וששימוש ממושך בו גורם בוודאות לכאבי ראש ואזניים,  וסימפטומים לא נעימים נוספים,  יכול להיות כל כך “תמים” ולא לגרום לכל נזק בריאותי ? ובמיוחד שעל נזקי הקרינה של האנטנות הסלולאריות אין מחלוקת… תגובה אחרת מדגישה כי המחקר בדק חשיפה נמוכה יחסית לטלפון הסלולארי (של כשעה בשבוע) – הרבה פחות ממה שרבים במקומותנו נוהגים בפועל לדבר בסלולארי שלהם…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן