הרדמה אפידורלית איננה מפחיתה היפוקסמיה לאחר ניתוח לב (Chest)

על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, בחולים העוברים ניתוח מעקפים כלילי מתוך בחירה השימוש בהרדמה אפידורלית לפני ואחרי הניתוח איננה מגוננת מפני היפוקסמיה טוב יותר בהשוואה להרדמת IV קונבנציונאלית.

היפוקסמיה הינה מצב המתואר לאחר פרוצדורות גדולות בבטן ובחזה, אך שכיחות התופעה לאחר ניתוח לב איננה ידועה. יתר על כן, לא ברור האם הפחתת תגובת הדחק בעקבות הניתוח באמצעות הרדמה אפידורלית עשויה לשפר את יכולת הנשימה וכתוצאה מכך להפחית את ההיפוקסמיה.

בכדי לחקור את הנושא, בחנו החוקרים את הופעת ההיפוקסמיה בקרב 50 חולים שעברו ניתוח מעקפים כלילי וחולקו באקראי לקבלת הרדמת IV קונבנציונאלית או הרדמה כללית עם הרדמה אפידורלית ולאחריה הרדמה אפידורלית באמצעות bupivacaine לאחר הניתוח.

כל החולים נוטרו באמצעות אוקסימטרית דופק ביחידת הניתוח בלילות 2 ו-3 לאחר הניתוח. היפוקסמיה הוגדרה כמצב רוויה של חמצן מתחת ל-90% או כירידה בשיעור של יותר מ-4% מהמצב ההתחלתי שבו הירידה התרחשה בתוך פרק זמן מירבי של 2 דקות.

28 מתוך 50 החולים (56%) חוו אפיזודה של היפוקסמיה בלילה השני וב-41 מתוך 46 החולים (89%) היא התרחשה בלילה השלישי. יותר מ-30 אפיזודות של היפוקסמיה התרחשו ב-11 חולים (22%) בלילה השני וב-14 חולים (30%) בלילה השלישי.

מצב קבוע של היפוקסמיה בלילה השלישי נצפה ב-3 חולים (7%), למרות השימוש בחמצן. באופן כללי, היתה רמת ההיפוקסמיה בלילה השלישי חמורה בהשוואה לרמה בלילה השני.

השימוש בהרדמה אפידורלית נקשר למעשה לשיעור גבוה יותר של היפוקסמיה במהלך הלילה השלישי, בהשוואה להרדמת IV קונבנציונאלית (p < 0.05). פרט לכך העלו שתי ההתערבויות השונות תוצאות דומות בחולים.

החוקרים מסכמים כי לא נראה שלשימוש באופיאואידים משמעות מבחינת הופעת היפוקסמיה מאוחרת לאחר ניתוח מעקפים כלילי וכי הרדמה אפידורלית איננה מגוננת מפני היפוקסמיה במהלך הלילה השני והלילה השלישי לאחר הניתוח.

לידיעה במדסקייפ

Chest 2005;128:1564-1570.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן