חידושים בטיפול בדימום תוך מוחי בעזרת נובוסבן – מתוך כנס ההרדמה שהתקיים היום

דיווחים ראשונים על שימוש מוצלח בנובוסבן בטיפול בדימומים תוך מוחיים בישראל הוצגו היום בכנס ההרדמה הבינלאומי שנערך כעת למשך שלושה ימים, ב- 27-29 לספט’ במלון דן פנורמה. 

בכנס השתתפו מעל 140 אנשי מקצוע ומרצים מהארץ ומחו”ל כאשר במהלכו התקיים היום מושב על דימום בחדר הניתוח ובטיפול נמרץ. 

בהרצאה שעסקה בדימום תוך מוחי כתוצאה מטראומת ראש הציג ד”ר ירון בר לביא, מנהל טיפול נמרץ בבי”ח רמב”ם את הניסיון של המחלקה טיפול בפצועי ראש באמצעות נובוסבן.

ע”פ הרצאתו של ד”ר בר לביא, טופלו בעזרת נובוסבן בבית החולים עד כה  5 פצועי ראש , מתוכם: שני חיילים, שני פצועי פיגוע ופצוע תאונת דרכים.

ארבעה מתוך הפצועים נותרו בחיים לאחר הטראומה והחלמתם הייתה מהירה מהרגיל. בעקבות ממצאים אלו החל לאחרונה מחקר בינלאומי, רב מרכזי כדי לבדוק את יעילותה של התרופה בפצועי ראש.

באותו מושב הוצגו גם טכניקות כירורגיות לעצירת דימומים בחדר הניתוח ע”י ד”ר קליין (מנהל יחידת הטראומה בבי”ח קפלן) ואמצעים תרופתיים חדשים לרבות נובוסבן ע”י פרופ’ מרטינוביץ (מנהל המכון הארצי להמופיליה שיבא תה”ש), אשר הציג בפני הקהל  את החידושים האחרונים בשימוש בתרופה זו.

הערת המערכת:  שלושת ההרצאות המתוארות לעיל תועדו על ידנו ותוצגנה בימים הקרובים באתר באופן שיאפשר לצופים להאזין להרצאות המרצים ולעיין בשקפי המצגת בו זמנית.  כמו כן, אנו מציגים כעת באתר את הרצאתו של פרופ’ אשר הירשברג בנושא עצירת דימומים, מתוך כנס טראומה שהתקיים לפני מס’ ימים. לעיון בהרצאה נא להקליק כאן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן