הארגון העולמי של חברות התרופות הבינלאומיות הקים אתר אינטנרט עם מאגר מידע על מחקרים קלינים (מדסקייפ)

הארגון הבינ”ל של החברות הפרמצבטיות השיק השבוע אתר אינטרנט חדש המכיל מידע על מחקרים קליניים המבוצעים ע”י החברות.

צעד זה נעשה לאור ביקורת קשה שהוטחה בתעשיית התרופות על רקע פרשת הויוקס ודיווחים על הסתרת מידע הנוגעת לשימוש בתרופות אנטידכאוניות בילדים ומתבגרים.

כתובת האתר: www.ifpma.org/clinicaltrials והוא מאפשר קישורים למידע על מחקרים קליניים המבוצעים ברחבי העולם.

לא ברור אם ניתן יהיה לצפות במידע הנוגע למחקרים על תרופות שטרם אושרו. מכל מקום, תוצאות המחקרים יפורסמו באתר תוך שנה אחת לאחר אישור התרופה. מחקרים על תרופות הנמצאות כבר בשימוש יפורסמו תוך שנה אחת לאחר סיום המחקר.

ראשי התעשייה סבורים שצעד זה הוא צעד חשוב אשר יאפשר גישה למידע קליני לרופאים ומטופלים רבים, באופן זמין ונוח. מנכ”ל נוברטיס, דניאל ווסלה, המשמש גם כנשיא הפדרציה של החברות הבינלאומיות, התבטא באופן דומה ובירך את מקימי האתר. המידע באתר יאפשר למטופלים להכנס ולהצטרף למחקרים קלינים, או להמתין למידע זמין.

האתר שהוקם ע”י IBM עבור הפדרציה מקבל גיבוי ותמיכה מחברות בינ”ל מובילות כמו GSK , פייזר, אסטרא-זנקה, סנופי-אבנטיס, MSD ועוד.

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת: אנו ממליצים לכם לבקר באתר. אמנם נראה שאפשר היה ליצור מנוע חיפוש קצת יותר ידידותי אבל בהחלט ניתן להגיע למידע רב על מחקרים קליניים שכעת רצים, ומחקרים שהסתיימו. אגב, אם תכניסו לשורת החיפוש את המילה ISRAEL , תקבלו 1473 מחקרים קלינים. זה לא אומר שיש 1473 מחקרים קלינים המתקיימים כעת בישראל, כי מספיק ששם אחד החוקרים או אחד המרכזים בהם מתקיים המחקר כולל את המילה ISRAEL כדי שהמחקר יופיע ברשימה, אבל מבדיקה ראשונית ומדגמית בלבד, נראה שחלק גדול מאותם 1473 מחקרים אכן מתבצעים גם בישראל. 

 בכל רשומה של מחקר יש מידע לגבי מטרות המחקר, תרופת המחקר, וגם פרטים על מנהלי המחקר, כך שבהחלט בעזרת מאגר המידע הזה ניתן יהיה להפנות מטופלים למחקרים קליניים רלבנטים המתקיימים בישראל.

יש לציין, שלפני כשנתיים ניסינו ל”הרים” פרוייקט דומה שירכז את  המידע על המחקרים המתקיימים בארץ בכדי לאפשר לציבור הרופאים והמטופלים לאתר מחקרים שבהם ניתן יהיה לשתף חולים. לצורך כך היינו זקוקים כמובן לשיתוף הפעולה של החברות הרב לאומיות, אך לצערנו – לא הייתה נכונות של החברות לשיתוף פעולה זה. כעת בהחלט יש לשמוח ולברך על היוזמה של אותן חברות (ברמת הנהלותיהן הראשיות בעולם) לפתוח את המידע לרשות הציבור.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן