מה חושב הציבור הרחב בישראל על מחלת הסרטן ? מימצאי סקר שערכה האגודה למלחמה בסרטן

66% מהציבור בישראל חושב שסרטן אינו גזרה משמיים ו – 23% מהציבור חושב כי זו גזרה משמיים, כך קובע סקר חדש של האגודה למלחמה בסרטן, אשר נערך לרגל, “הקש בדלת”, מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן, אשר יתקיים ביום שני ה – 26 בספטמבר 2005. הסקר נערך על ידי מכון המחקר מותגים בקרב מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה בישראל בספטמבר 2005 והשתתפו בו 506 מרואיינים.

המרואיינים בסקר נשאלו: האם את/ה חושב/ת שסרטן זו גזרה משמיים או שיש אפשרות באמצעות פעולות כמו:הפסקת עישון, לא להיחשף לשמש ,תזונה נכונה ועוד, למנוע סוגים מסוימים של סרטן?. התפלגות תשובות הציבור בסקר הייתה כך:
















1. לא, לא ניתן למנוע- זו גזרה משמים


23%


2. כן, ניתן למנוע סוגים מסוימים בעזרת פעילויות


66%


3. לא יודע/ת


9%


4. גם וגם (תשובות 1+2)


2%

עוד עולה מהסקר כי, 38% מהציבור לא מאמין שיקבל טיפול ראוי אם חס וחלילה יחלה בסרטן ו 47% מהציבור מאמין שיקבל טיפול ראוי. המרואיינים בסקר נשאלו: אם חס וחלילה תחלה בסרטן או במחלה קשה אחרת האם את/ה מאמין/ה שתקבל את הטיפול הראוי? התפלגות תשובות הציבור בסקר הייתה כך:













1. אקבל טיפול ראוי


47%


2. לא אקבל טיפול ראוי


38%


3. לא יודע/ת


15%

עוד עולה מהסקר כי, 37% מהציבור חושב כי עישון גורם להכי הרבה מקרי סרטן, 8% מהציבור כי אנטנות ומכשירים סלולאריים, גורמים להכי הרבה מקרי סרטן, 6% חושבים כי זיהום אויר. המרואיינים בסקר נשאלו: מה לדעתך גורם להכי הרבה מקרי סרטן? (הוקראו תשובות 1-5, והמרואיינים התבקשו לציין תשובה אחת בלבד). התפלגות תשובות הציבור בסקר הייתה כך:


































1. עישון


37%


6. עישון+תזונה לא בריאה+חוסר פעילות גופנית


33%


4. אנטנות ומכשירים סלולאריים


8%


5. זיהום אוויר


6%


7. כל התשובות (1 עד 7)


2%


2. תזונה לא בריאה


1%


3. השמנה וחוסר פעילות גופנית


1%


8. תורשה


1%


9. גזרה משמים


1%


12. עצבים/ לחץ נפשי


1%

הסקר החדש של האגודה למלחמה בסרטן, נערך כאמור לרגל, “הקש בדלת”, מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן, לתרומות  התקשרו 1800-35-46-46

על מבצע “הקש בדלת” של האגודה למלחמה בסרטן

ביום שני ה – 26 בספטמבר 2005 יתקיים בישראל, “הקש בדלת”, מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן. המבצע הינו מקור התרומה המרכזי של האגודה למלחמה בסרטן, אשר פעילותה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור וללא מימון מתקציב משרד ממשלתי כלשהו. התרומות שיאספו במבצע “הקש בדלת”, יאפשרו לאגודה לרכוש מכשירים רפואיים חדשניים ומתקדמים למרכזים הרפואיים לטיפול בחולי הסרטן, לממן עשרות מחקרים של רופאים וחוקרים בישראל ובעולם בתחום המלחמה בסרטן בתקווה למציאת תרופה למחלה, לבצע פעילויות הסברה במטרה להביא להגברת המודעות למחלות הסרטן בקרב הציבור הרחב, ליזום ולבנות תוכניות לאומיות לאבחון מוקדם של סוגי מחלות סרטן שונות אשר גילויים המוקדם מביא לאחוזי ריפוי גבוהים יותר, לתמוך כספית בחולי סרטן נזקקים, לסייע לילדים חולים בהשלמת חומר הלימודים, להפעיל קייטנות נופש לחולי סרטן ולבני משפחותיהם, להקים מחלקות לחולי סרטן בבתי החולים ברחבי הארץ ולממן את העסקתן של אחיות ועובדות סוציאליות, המסייעות לחולי הסרטן בבתי החולים ובמרפאות בקהילה.

כיום חיים בארץ כ – 120,000 חולי סרטן הנמצאים בטיפול או במעקב והנתונים מראים שמדי שנה נוספים אליהם כ – 23,500 חולים חדשים. אך יחד עם זאת, הודות לקידום המחקר ושימת דגש על שיפור אמצעי האבחון, הגילוי המוקדם והטיפול, חל גידול משמעותי במספר האנשים הנרפאים מן המחלה כמו גם שיפור ניכר באיכות חייהם ורווחתם של המטופלים. כאמור פעילות האגודה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור וללא מימון מתקציב משרד ממשלתי כלשהו. הוצאות השכר והתפעול של האגודה למלחמה בסרטן מהוות כ 10% בלבד מסך כל תקציבה השנתי, עובדה הראויה לציון בקנה מידה לאומי ובין לאומי כאחד. לשם השוואה, בעולם המערבי מקובל כי כ 30% מסך התרומות משמשות להוצאות שכר ותפעול. כמנכ”ל האגודה מכהנת מירי זיו, יו”ר האגודה הינו פרופ’ אליעזר רובינזון, נשיא האגודה בני גאון וסגן יו”ר האגודה ליאון רקנאטי.

הערת המערכת: אין ספק שהאגודה למלחמה בסרטן עושה מלאכת קודש וראוייה לכל שבח והוקרה. השיעור הנמוך של הוצאות התפעול והשכר מכלל התקציב הוא גם מרשים ומעיד על התנהלות יעילה ועניינית. העובדה שמקורות המימון הן תרומות בלבד ללא כל תמיכה ממשלתית היא מצד אחד מרשימה מאוד, אך מצד שני מעלה שאלה ותמיהה באשר לחובת המדינה לקחת אחריות על הטיפול הכוללני במחלת הסרטן. האם זה סביר שרק בזכות תרומות ניתן להעסיק אחיות ועובדות סוציאליות המסייעות לחולי סרטן, לממן רכישת מכשירים ולערוך מחקרים ?… 

באשר לסקר – נראה שהציבור הישראלי בהחלט הטמיע את המידע הידוע ממחקרים רבים:  70% סבורים ששילוב של עישון, תזונה לא נכונה וחוסר פעילות מספקת מהווים גורמי סיכון לסרטן. זה ממצא בהחלט מעודד מבחינת בריאות הציבור, במיוחד אם לוקחים בחשבון שאותם גורמים בדיוק הם גם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם…

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן