טיפול בסטטינים מוריד את התמותה לאחר אוטם שריר הלב בחולים עם רמות CRP גבוהות (Am J Cardiol)

ממחקר חדש עולה כי בחולים עם רמות גבוהות של C-Reactive Protein (CRP), Statins מורידים את שיעור התמותה לאחר שנה בעקבות אוטם שריר הלב, אך אינם משפיעים על סיכויי ההישרדות של חולים עם רמות CRP נמוכות או תקינות.

זהו המחקר הראשון שבחן את היתרונות של Statin בקשר ל-CRP בנוכחות MI Acute, ולא בנוכחות מחלה קורונרית יציבה. החוקרים בחנו נתונים של 4,099 נבדקים 3, 6 ו-12 חודשים לאחר MI.חולים עם רמות CRP בשליש העליון (מעל 2.9 מ”ג לליטר) סווגו כ-High CRP. 29% מהנבדקים טופלו בסטטינים.

לדברי החוקרים, טיפול בסטטינים הקטין את התמותה לאחר שנה אחת ב-57%. למרות שלא היתה השפעה על שיעורי התמותה בקרב חולים ללא רמות CRP גבוהות, טיפול בסטטינים הקטין את שיעורי התמותה לאחר שנה אחת בקרב חולים עם רמות CRP גבוהות.

החוקרים חילקו את הנבדקים לארבע קבוצות, לפי נבדקים שטופלו בסטטינים או לאו, ונבדקים עם רמות CRP גבוהות או לאו. שיעור התמותה היו הגבוה ביותר בקבוצת הנבדקים עם רמות CRP גבוהות, שלא טופלו בסטטינים. בקבוצה זו הסיכון לתמותה שנה לאחר MI, היה גבוה פי 7 בהשוואה לחולים עם רמות CRP תקינות שלא טופלו בסטטינים. שיעור התמותה בקרב נבדקים עם רמות CRP גבוהות, שלא טופלו בסטטינים היה דומה לשיעור התמותה של חולים עם רמות CRP נמוכות, שלא טופלו בסטטינים.

לאור ממצאים אלו, החוקרים כותבים כי קיים קשר בין טיפול בסטטינים ובין ירידה משמעותית בתמותה בחולים לאחר MI עם רמות CRP גבוהות.

Am J Cardiol 2005;96:617-621.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן