מוסף 7 ימים פירסם היום כתבת תחקיר מאת העיתונאי שחר גינוסר בנושא ה-CTA (“צינתור וירטואלי”). ע”פ הכתבה, מסקנות הועדה שמינה משרד הבריאות באשר לשימוש בטכנולוגיה זו, היו מוטות משיקולים אינטרסנטיים, ואף חמור מכך – המסקנות שפורסמו לא ייצגו את אלו שסוכמו ונדונו בישיבות הועדה. ע”פ הכתבה ניתן היה להבין גם שיש כביכול עימות בין האיגוד הקרדיולוגי לרדיולוגי בהתייחס לשימוש בבדיקה זו, כשהקרדיולוגים כביכול מנסים לבלום את הרחבת השימוש בבדיקה בכדי למנוע פגיעה בהיקף הצינתורים האיבחוניים, ואילו הרדיולוגים נוטים להרחיב את השימוש. הכתבה גם הציגה את הויכוח הקיים באשר לסיכון מהיפגעות מהקרינה הנספגת בזמן בדיקת ה-CT , בהשוואה לסיכון מצינתור איבחוני, כשמסקנות גינוסר הן שהסיכון בקרינה ב-CT זניח בהשוואה לצינתור, וששיקול זה אינו יכול להיות משמעותי בדיון.
הערת המערכת: הנושא נדון אצלנו כבר מס’ פעמים. כתבת תחקיר בנושא שבה ראיינו גם את ד”ר קונן (רדיולוג, מנהל הדימות בשיבא תל השומר) ופרופ’ לוטן (מנהל המערך הקרדיולוגי בהדסה) שיקפה דווקא הסכמה בין שתי הדיספלינות…הבדיקה מתאימה בעיקר לאלה שקיים סיכוי גבוה יחסית לכך שלא יזדקקו לצינתור טיפולי, אך עדיין יש צורך בבירור ואיבחון של אפשרות להיצרות עורקים כליליים.
בנוסף, הצגנו כאן סמינר שנערך בנושא, סמינר שהתקיים אגב בחסות והשתתפות שני האיגודים (קרדיולוגיה ורדיולוגיה) בשיתוף פעולה מלא…
לא נכנס כאן לטענות המועלות בכתבה לגבי עבודת הועדה. יש להניח שתגובות והתייחסויות לנאמר בה עוד יפורסמו. כבר בשבוע הבא מתכנס הפורום לדימות בראשותו של ד”ר אלי קונן מטעם האיגוד הרדיולוגי כדי לדון בפירסומים אלו ולגבש נייר עמדה בנושא.
מכיוון שהכתב פנה אף אלינו לקבלת מידע והערכה (שלא נכללו בסופו של דבר בכתבה…) חשוב אולי להדגיש כי הנקודה המרכזית והעניינית לדיון היא קביעת קהל היעד המתאים לבדיקה. מבחינת השיקול הכלכלי/רפואי, נראה כי על בסיס העלויות הנוכחיות של ה-CT בהשוואה לצינתור (ה-CT מוערך בעלות של כ-3,000 ש”ח לעומת 10,725 ש”ח לצינתור איבחוני, וכ-30,000 ש”ח לצינתור טיפולי), מטופלים שהופנו לצינתור איבחוני , ואשר ההערכה על בסיס פרמטרים שונים היא שההסתברות לבצע בהם המשך של הצינתור ומעבר לצינתור טיפולי , נמוכה מ-72% – הרי שביצוע CT לעורקי הלב יהיה יעיל יותר מבחינה כלכלית, מאשר צינתור איבחוני. זה כמובן חישוב מאוד פשטני שמתעלם משיקולים נוספים כמו : דיוק האיבחון ב-CT בהשוואה לצינתור, רמת הקרינה והסיכון ההשוואתי בין שתי הבדיקות (קרינה ב-CT וסיבוכים הקשורים לפרוצדורה הפולשנית בצינתור בעיקר) – אך אם מניחים שהשיקולים הללו זניחים יחסית, ההסתברות הנ”ל של 72% עשוייה להוות קריטריון מתאים.
עם זאת, צריך לזכור שהחשש הגדול ביותר שנראה שהניע את הועדה לפרסם את מסקנותיה הוא החשש שהפרסומים השיווקיים לקהל הרחב (גם האיגוד הקרדיולוגי פרסם הודעה לעתונות לגבי פרסומות המזמינות את הקהל לבצע בדיקות CT אלו) יגרמו לכך שאנשים רבים יפנו באופן עצמאי למכונים השונים המציעים את הבדיקה, וכתוצאה מכך תגדל כמות בדיקות ה- CT באופן משמעותי ביותר, הרבה מעבר להיקף הצינתורים האיבחוניים המתקיימים כיום (כ-25,000 בשנה לפי הכתבה). החשש הזה יהיה אף גדול יותר אם הבדיקה תאושר בסל הבריאות והעלות למטופל תהיה עוד נמוכה יותר.
עם זאת, נכון הוא שהגדלת היקף הבדיקות באמצעות ה-CT אף תעלה את מספר המאובחנים מוקדם יותר כסובלים מהיצרות משמעותית הדורשת התערבות פולשנית או טיפול תרופתי אינטנסיבי, אך קשה לראות כרגע שיש הגיון כלכלי-רפואי להפוך את הבדיקה למעין בדיקת סקר, בדומה לבדיקות ממוגרפיה או קולונסקופיה לאיבחון סרטן השד והמעי.
מאידך צריך לקחת בחשבון שזמינותה של בדיקת ה-CT עלולה לגרום לכך שמטופלים שהופנו לצינתור איבחוני ואשר נמצאים בסבירות מאוד גבוהה, מעל 72% , לצורך בצינתור טיפולי, “יתעקשו” לעבור בשלב ראשון את הבדיקה הלא פולשנית, וכתוצאה מכך, גם העלות וגם נזקי הקרינה והסיכונים האחרים יהיו גבוהים יותר…
לסיכום – הנושא בהחלט מורכב, ונראה שיהיה צורך בהגדרות המבוססות על מידע סטטיסטי מובהק וחישובים כלכליים-רפואיים אובייקטיבים, ואשר תהיינה גם מאוד ברורות ומדוייקות, הניתנות ליישום ומעקב ,בכדי לקבוע ולהגדיר מי ומתי “זכאים” לבדיקה כזו במסגרת סל הבריאות, ומחוצה לו. (שזה המצב הנוכחי).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!