לפי מחקר חדש עולה, כי בהשוואה לטיפול בהפרין שאינו מפורק (UFH), טיפול באנוקספרין (CLEXANE) קשור ביעילות דומה אך בפחות דימומים, בטיפול במטופלים שעוברים צינתור התערבותי (PCI) אלקטיבי. המחקר (STEEPLE) הוצג בקונגרס של האגודה הקרדיולוגית האירופאית (ESC) לשנת 2005, הנערך בימים אלה בשטוקהולם.
במחקר השתתפו 3,528 מטופלים, שהיו מיועדים לעבור PCI אלקטיבי. המטופלים הוקצו אקראית לטיפול דרך הוריד באנוקספרין במינון 0.5 מגקג, באנוקספרין במינון 0.75 מגקג, או ב- UFH. לפי שיקוליהם של המטפלים, הוסף גם לעיתים טיפול במעכב IIb/IIIa.
בנובמבר 2004, המליצה הועדה המפקחת (DSMC) להפסיק את הפניית המטופלים לקבוצת הטיפול באנוקספרין במינון 0.5 מגקג, בשל פערים גדולים בתמותה הכוללת.
החוקרים מדווחים, כי הטיפול באנוקספרין היה קשור בשיעור נמוך יותר של דימומים, בהשוואה לטיפול ב- UFH. שיעור הדימומים הקשים עמד על 2.8% בקבוצת ה- UFH, לעומת 1.2% בקבוצת הטיפול באנוקספרין במינון 0.5 מגקג ובקבוצת הטיפול באנוקספרין במינון 0.75 מגקג. יעילות הטיפול נוגד הקרישה היתה דומה בין הקבוצות.
לפי החוקרים, שיעור התמותה הגבוה בקבוצת הטיפול באנוקספרין במינון 0.5 מגקג, לא היה קשור בשימוש בתרופה. מכיוון שהפסקת ההפנייה לקבוצה התרחשה לקראת סוף המחקר, מספיק מטופלים השתתפו בו על מנת להגיע למובהקות סטטיסטית של התוצאות.
European Society of Cardiology (ESC) Congress 2005
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!