נראה שבדיקת אולטרא-סאונד לצד מיטת החולה עדיפה על זיהוי נקודת ציון לצורך החדרת צינורית ורידית (Crit Care Med)

על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה, נראה שבדיקת אולטרא-סאונד (US) המבוצעת על-יד מיטת החולה עדיפה על זיהוי נקודת ציון בקביעת מיקום להחדרת צינוריות לורידים מרכזיים. החוקרים ממליצים על שימוש ב-US לסיוע בקביעת המיקום.  

מטרת מחקר ה-Third Sonography Outcomes Assessment Program (או SOAP-3) היתה להשוות בין שיעורי ההצלחה הכוללים בהחדרת צינורית ורידית באמצעות US דינמי, באמצעות US סטטי, ועל-פי נקודות ציון אנטומיות.

בין ספטמבר 2003 ופברואר 2004 נבדקו 201 חולים שעברו החדרה של צינורית אל -internal jugular vein. החולים חולקו באקראי לביצוע הפרוצדורה באמצעות US דינמי (60 נבדקים), באמצעות US סטטי (72 נבדקים) או על-פי נקודות ציון אנטומיות (69 נבדקים). כל ההדמיות בוצעו באמצעות iLook25 SonoSite (של SonoSite, Bothell, Washington).

מדדי התוצאה כללו את שיעורי ההצלחה בהחדרת הצינוריות, שיעורי ההצלחה בניסיון הראשון, מספר הניסיונות שנערכו, גודל הוריד, ובהירותן של נקודות הציון האנטומיות. לאחר התאמה להערכת הקשיים לפני הבדיקה, הוצגו התוצאות כערכי השיפור בהסתברות על-פני השימוש בנקודות ציון אנטומיות, עבור US דינמי ו-US סטטי.

ערך ההסתברות של US דינמי היה גבוה פי 53.3 (עם 95%CI, 6.6-440) להצלחה, בהשוואה לזה של השימוש בנקודות ציון אנטומיות, ואילו ערך ההסתברות של US סטטי היה גבוה פי 3 (עם 95%CI, 1.3-7) להצלחה, בהשוואה לזה של השימוש בנוקודות ציון אנטומיות. שיעורי ההצלחה שאינם מותאמים עמדו על 98% בשימוש ב-US דינמי, על 82% בשימוש ב-US סטטי ועל 64% בשימוש בנקודות ציון אנטומיות.

עבור US דינמי היתה ההסתברות להצלחה בניסיון הראשון גבוהה פי 5.8 (עם 95%CI, 2.7-13) בהשוואה לשימוש בנקודות ציון אנטומיות, ועבור US דינמי היתה ההסתברות גבוהה פי 3.4 (עם 95%CI, 1.6-7.2) בהשוואה לשימוש בנקודות ציון אנטומיות. שיעורי ההצלחה בניסיון הראשון שאינם מותאמים המדו על 62% עבור US דינמי, 50% עבור US סטטי, ו-23% עבור שימוש בנקודות ציון אנטומיות. בקבוצות החולים בהן נעשה שימוש ב-US נרשמו שיעורי סיבוכים נמוכים.

מגבלות המחקר כוללות את העדר ההכללה של כלל החולים שעברו החדרת צינורית לוריד מרכזי בבית החולים במחקר; הסתייעות בחוקרים כחלק ממפעילי ה-US במחקר; מחסור במידע אודות דחיפות ביצוע הפרוצדורה בחולים; והעדר סמיות עבור החוקרים.

החוקרים כותבים כי הסתייעות ב-US נמצאה עדיפה על-פני שימוש בטכניקות של זיהוי נקודות ציון אנטומיות. הם מסכמים כי US דינמי העלה ביצועים טובים יותר, בהשוואה ל-US סטטי, עך הוא מחייב הכשרה רבה יותר וממליצים על שימוש ב-US להכוונת כל מיקומי הצינוריות בורידים מרכזיים.,

לידיעה במדסקייפ

Crit Care Med. 2005;33:1764-1769

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן