יעילות החיסון נגד שפעת

בשנה שעברה הומלץ לחסן נגד נגיף השפעת.

בארה”ב ההמלצה היתה לתת את החיסון לכל הילדים בין הגילים ששה חודשים ועד גיל 23 חודש. הומלץ גם לחסן את המטפלים בילדים אלה מחוץ למסגרת המשפחה. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של חודש ימים.על אף ההמלצה לתת שתי מנות, טרם היו מספיק נתונים  שהוכיחו כי שתי מנות  עדיפות על מנה אחת.

תרכיב החיסון הורכב מזן הנגיף שתקף את האוכלוסייה בשנה שחלפה.

השאלה הייתה, האם תרכיב זה יהיה יעיל נגד זני נגיף שהם גורמי המחלה השנה ?  

לשאלה זו טרם נמצאה מענה.

מטרת החוקרים הייתה אפוא לברר שתי נקודות:-

1          האם תרכיב החיסון  המבוסס על נגיף של אשתקד,  יגן מפני הופעת השפעת

2          והאם שתי מנות של התרכיב עדיפות על מנה אחת

התמזל מזלם של החוקרים שבעת המחקר חורף 2003-2004 מגפת השפעת הקדימה את מגפת ה respiratory  syncitial virus או בקיצור ה-RSV וקל היה לאבחן בין שתי המחלות על סמך תאריך תחילת המחלה והממצאים הקליניים.

סה”כ נבדקו תיקים של שלושים אלף ילדים שקיבלו תרכיב חיסון שהכיל נגיפי שפעת אשר עברו אינאקטיבציה.

מניתוח סטטיסטי של הנתונים עולות המסקנות הבאות:    

1          למניעת הדבקה בוירוס השפעת דרושות שתי זריקות בהפרש של חודש ימים

2          תרכיב החיסון העניק הגנה מפני הנגיף ל 25%  מהמחוסנים, וזאת על אף העובדה 

            שהתרכיב הכיל את הנגיף שהיה נפוץ שנה לפני כן, והיה זן שונה מהנגיף של שנת  

            המחקר.

3          כאמור, ילדים שקיבלו מנת  חיסון אחד בלבד לא היו מוגנים מפני הדבקה בנגיף

המאמר מסכם גם מחקרים קודמים בנידון, כולם מחקרים מבוקרים בהם הקבוצה המחוסנת וקבוצת הביקורת נבחרו באקראי.מחקרים אלה הראו כי התרכיב הטרי-ולנתי  מגן מפני הדבקה בנגיף השפעת.יעילות החיסוןשונה ממחקר למחקר.

היו מחקרים שטענו שהחיסון יעיל עד ל 63% מהמחוסנים ואילו מחקרים אחרים השיגו רק 12% יעילות. לא נמצא מחקר שטען שהשיג 100% הגנה. חשוב לציין שיעילות תרכיב החיסון יעילה לשנה אחת בלבד, וכפי שידוע לנו יש צורך לתת אתהחיסון מדי שנה.

הערת העורך:   סוגיה זו עדיין בשלב דינמי וטרם הוגדרו המצבים בהם חיסון נגד שפעת רצוי. ברור כי ילדים הלוקים במחלות כרוניות דוגמת אסתמהאו ציסטיקפיברוסיס , חיסון ימנע מהם סבל נוסף. מאידך לדעתי ספק אם חיסון של כל אוכלוסיית הילדים הבריאים מדי שנה מוצדק מבחינה רפואית ומבחינה כלכלית, אך לזאת נחכה עד שהמומחים יחליטו…

המאמר הופיע בירחון Pediatrics מחודש יולי   2005.    

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן