בשנה שעברה הומלץ לחסן נגד נגיף השפעת.

בארה”ב ההמלצה היתה לתת את החיסון לכל הילדים בין הגילים ששה חודשים ועד גיל 23 חודש. הומלץ גם לחסן את המטפלים בילדים אלה מחוץ למסגרת המשפחה. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של חודש ימים.על אף ההמלצה לתת שתי מנות, טרם היו מספיק נתונים  שהוכיחו כי שתי מנות  עדיפות על מנה אחת.

תרכיב החיסון הורכב מזן הנגיף שתקף את האוכלוסייה בשנה שחלפה.

השאלה הייתה, האם תרכיב זה יהיה יעיל נגד זני נגיף שהם גורמי המחלה השנה ?  

לשאלה זו טרם נמצאה מענה.

מטרת החוקרים הייתה אפוא לברר שתי נקודות:-

1          האם תרכיב החיסון  המבוסס על נגיף של אשתקד,  יגן מפני הופעת השפעת

2          והאם שתי מנות של התרכיב עדיפות על מנה אחת

התמזל מזלם של החוקרים שבעת המחקר חורף 2003-2004 מגפת השפעת הקדימה את מגפת ה respiratory  syncitial virus או בקיצור ה-RSV וקל היה לאבחן בין שתי המחלות על סמך תאריך תחילת המחלה והממצאים הקליניים.

סה”כ נבדקו תיקים של שלושים אלף ילדים שקיבלו תרכיב חיסון שהכיל נגיפי שפעת אשר עברו אינאקטיבציה.

מניתוח סטטיסטי של הנתונים עולות המסקנות הבאות:    

1          למניעת הדבקה בוירוס השפעת דרושות שתי זריקות בהפרש של חודש ימים

2          תרכיב החיסון העניק הגנה מפני הנגיף ל 25%  מהמחוסנים, וזאת על אף העובדה 

            שהתרכיב הכיל את הנגיף שהיה נפוץ שנה לפני כן, והיה זן שונה מהנגיף של שנת  

            המחקר.

3          כאמור, ילדים שקיבלו מנת  חיסון אחד בלבד לא היו מוגנים מפני הדבקה בנגיף

המאמר מסכם גם מחקרים קודמים בנידון, כולם מחקרים מבוקרים בהם הקבוצה המחוסנת וקבוצת הביקורת נבחרו באקראי.מחקרים אלה הראו כי התרכיב הטרי-ולנתי  מגן מפני הדבקה בנגיף השפעת.יעילות החיסוןשונה ממחקר למחקר.

היו מחקרים שטענו שהחיסון יעיל עד ל 63% מהמחוסנים ואילו מחקרים אחרים השיגו רק 12% יעילות. לא נמצא מחקר שטען שהשיג 100% הגנה. חשוב לציין שיעילות תרכיב החיסון יעילה לשנה אחת בלבד, וכפי שידוע לנו יש צורך לתת אתהחיסון מדי שנה.

הערת העורך:   סוגיה זו עדיין בשלב דינמי וטרם הוגדרו המצבים בהם חיסון נגד שפעת רצוי. ברור כי ילדים הלוקים במחלות כרוניות דוגמת אסתמהאו ציסטיקפיברוסיס , חיסון ימנע מהם סבל נוסף. מאידך לדעתי ספק אם חיסון של כל אוכלוסיית הילדים הבריאים מדי שנה מוצדק מבחינה רפואית ומבחינה כלכלית, אך לזאת נחכה עד שהמומחים יחליטו…

המאמר הופיע בירחון Pediatrics מחודש יולי   2005.