האגודה למלחמה לסרטן פונה לרמטכ”ל בקריאה לשנות הנוהלים ולמנוע עישון בבסיסי צה”ל

פרופ’ אליעזר רובינזון, יו”ר האגודה למלחמה בסרטן והנשיא היוצא של ארגון הסרטן הבינלאומי, פנה היום במכתב גלוי לרמטכ”ל דן חלוץ בנושא אכיפת החוק להגבלת העישון בבסיסי צה”ל.המסר המרכזי העולה מן המכתב הוא שבזמן השירות שיעור המעשנים גדל, ושההוראות הקיימות כיום בצבא באשר להגבלת עישון אינן חדות ותקיפות מספיק ומאפשרות לבעלי דרגות לכפות במישרין או בעקיפין עישון פסיבי על פיקודיהם.

להלן נוסח המכתב המלא, כפי שנשלח היום לרמטכ”ל, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן.

___________________________________________________________

‏יום שלישי 30 אוגוסט 2005

לכבוד

רא”ל דן חלוץ

ראש המטה הכללי

הקריה

תל אביב

שלום רב,

הנדון: מלחמה בעישון בקרב צה”ל

על פי הערכות, מדי שנה מתים בישראל כ-10,000 איש כתוצאה מנזקי עישון, מהם כ-1,500 איש כתוצאה מעישון פסיבי. העישון אחראי ליותר מקרי מוות מאשר אלו שנגרמו ממלחמות, פעולות איבה ותאונות דרכים גם יחד.

על פי הנתונים שפרסם צה”ל ושמוצגים בדו”ח שר הבריאות לשנת 2005, שיעור המעשנים בקרב המתגייסים הוא כ-28% מהבנים וכ-32% מהבנות ואילו שיעור המעשנים בקרב המשתחררים עומד על 45.5% מהבנים ו-37.5% מהבנות, פער המצביע על גידול משמעותי של כ-17.5% בקרב הבנים וכ-5.5% בקרב הבנות, המתחילים לעשן במהלך שירותם הצבאי.

פקודת מטכ”ל מספר 33.0137    מסתמכת על החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים ומפרטת את המקומות בהם נאסר עישון בתחומי בסיסי צה”ל, אולם כוללת מספר סייגים, המונעים את יישומה התקין ומקשים על אכיפת הפקודה. על פי הפקודה, מותר עישון בחדר או משרד אם כל המשתתפים מביעים הסכמתם לעישון באותו חדר. בצבא  קיימת שדרת פיקוד ושוררים יחסי מרות בין חיילים ומפקדים וחיילים, או אף אנשי קבע, חוששים לדרוש ממפקדם או מבעל דרגה גבוהה יותר שלא יעשן בקרבתם וכך למעשה הופכים למעשנים פסיביים בעל כורחם.

אנו פונים אליך, כראש המטה הכללי, בבקשה לפעול לשינוי החוק הקיים כך שימנע את הצורך מחיילים לעמוד במצבים מורכבים מול מפקדם ובכך להגן על חיילי וחיילות צה”ל מפני עישון כפוי. במסגרת צבאית עם כללים ברורים ניתן ביתר קלות לאכוף חוקים ובכך לקחת חלק במאמץ למלחמה בתופעת העישון ובמיוחד מניעת התחלת העישון בקרב חיילי צה”ל.

האגודה למלחמה בסרטן מוכנה להקים צוות משימה, בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים בחיל הרפואה, למציאת דרכים לקידום המלחמה בעישון, סיוע בדרכים לגמילה מעישון ומניעת התחלת העישון בקרב חיילי צה”ל.

בברכה,

פרופ’ אליעזר רובינזון

יו”ר האגודה למלחמה בסרטן

והנשיא היוצא של ארגון הסרטן הבינלאומי ה – UICC

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן