נטילת ויאגרה מעלה או מורידה את הסיכון לאוטם שריר הלב ? (American Journal of Cardiology )

ע”פ מחקר המתפרסם ב-American Journal of Cardiology (המחקר מומן ע”י היצרן) השימוש בסילדנפיל (ויאגרה) בגברים הסובלים מבעיות בזיקפה (ED) אינו מעלה את הסיכון קצר הטווח לאוטם חריף של שריר הלב.

החוקרים אספו נתונים פרוספקטיביים כשהם עושים שימוש במידע השוואתי של 80  מחקרים קליניים שבו הוערך שיעור ה-MI בגברים שנטלו ויאגרה . המחקרים שנבחנו נערכו בין 1993 ל-2000 במס’ מרכזים בעולם.

ע”פ שיטה זו תוצאות של מטופלים במהלך תקופת החשיפה לטיפול ב-ED מושוות לנתונים של אותם מטופלים בעת שאינם חשופים להשפעת התרופה.

כך חושב הסיכון היחסי להופעת MI בתוך 6 ו-24 שעות מנטילת ויאגרה. קריטריון אי הכללה במחקר כלל גברים שלהם פגם באיבר המין, אבחנה של הפרעות מיניות אחרות, פגיעה בעמוד השדרה, סוכרתיים לא מאוזנים, והפרעות המטולוגיות, בכליות ובכבד. בנוסף גם מטופלים בניטרטים, ובעלי רקע של שבץ או MI ב-6 החודשים הקודמים למחקר.

כך חישבו החוקרים את מס’ הימים שבהם כל מטופל היה חשוף להשפעת הויאגרה, ואת מס’ הימים בהם לא היה חשוף. ע”פ עיתוי אירוע ה-MI נקבע אם זה אירע בזמן החשיפה להשפעת התרופה, או לא. באופן דומה בוצע גם ניתוח ע”פ 6 שעות חשיפה לתרופה.

בסה”כ דווח על 69 מקרי MI במהלך 11,000 שנות אדם של חשיפה לויאגרה. הסיכון היחסי ל-MI תחת השפעת ויאגרה במהלך 24 שעות, בהשוואה לתקופת אי החשיפה היה 0.8 עם מובהקות סטטיסטית. הסיכון היחסי תחת הניתוח של 6 שעות חשיפה היה דומה: 0.79 .

כלומר, במהלך זמן החשיפה להשפעת התרופה בטווחי הזמן הללו – הסיכון להופעת MI היה קטן למעשה מהסיכון בתקופה שבה המשתמש לא היה חשוף להשפעת התרופה.

המחברים מציינים מס’ מגבלות למחקר: קריטריוני אי ההכללה במחקר עלולים לגרום לכך שהאוכלוסיה שהשתתפה באנליזה זו בריאה מהממוצע של גברים משתמשי ויאגרה, וכן ההנחה היא שהשימוש בויאגרה היה לצרכי שיפור התפקוד המיני אך הנחה זו , למרות סבירותה הרבה, לא נבדקה בפועל במחקר זה, כלומר אין ניתוח המשווה את הסיכון ל-MI בקרב גברים שקיימו יחסי מין בעקבות נטילת הויאגרה, לבין אלה שלא נטלו…

לדיווח ב-NELM

Am J Cardiol 2005;96:443-446

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן