חוקרים יפנים טוענים כי הפרעה בהרחבת עורקים התלויה בזרימה לאחר PCI עשויה לשמש כמרקר להופעת היצרות חוזרת בעתיד (Restenosis).
החוקרים טוענים כי יש למצוא מרקר רגיש יותר לאיתור מוקדם של היצרות חוזרת, זאת מאחר שכאבים בחזה לאחר הצבת סטנט אמנם רומזים להיצרות חוזרת, אך בפועל רק כ-50% מהחולים חשים בתסמינים כאשר מופיעה היצרות חוזרת.
במחקר שביצעו עקבו אחר 141 נבדקים שעברו PCI (percutaneous intervention) לאחר שפיתחו תסמינים של מחלת עורקים קורונרים. קבוצת הביקורת כללה 48 נבדקים בגיל ובמין המתאים.החוקרים מדדו את שיעור הרחבת Brachial Artery בעקבות הזרימה (Flow Mediated Dilation) לפני ביצוע PCI ו-6 חודשים לאחר מכן. כמו כן, ביצעו אנגיוגרפיה ובדיקת מאמץ.
כאשר בחנו את תוצאות בדיקות FMD נוכחו לראות כי ערכי בדיקת FMD שנערכה לפני ביצוע PCI היו נמוכים יותר בקבוצת הנבדקים לעומת הערכים בקבוצת הביקורת.
מבדיקות FMD שנערכו 6 חודשים לאחר PCI עולה כי בקרב נבדקים שלא פיתחו היצרות חוזרת ערכי FMD עלו והיו דומים לערכים בקבוצת הביקורת. אולם, בקרב הנבדקים שפיתחו היצרות חוזרת לא חל שינוי משמעותי בתוצאות בדיקת FMD והם נותרו אבנורמלים.
בדיקות אנגיוגרפיה העלו כי 46 מהנבדקים (33%) פיתחו היצרות נוספת לאחר 6 חודשים.
כאבי חזה הופיעו ב-46% מהנבדקים שפיתחו היצרות חוזרת, וב-13% מהנבדקים ללא היצרות חוזרת.בבדיקות המאמץ התקבלו תוצאות חיוביות ב-54% מהנבדקים שפיתחו היצרות חוזרת וב-23% מהנבדקים שלא פיתחו היצרות חוזרת.
מניתוח התוצאות עולה כי תוצאות אבנורמליות בבדיקת FMD שבוצעה 6 חודשים לאחר PCI (הרחבה קטנה מ-4.8%) הן המרקר החזק ביותר להיצרות חוזרת (OR=7.39,p<0.0001).
לעומת כאבי חזה ובדיקת מאמץ, רגישות בדיקת FMD עומדת על 69% ובשילוב עם תסמינים של כאבי חזה הרגישות מגיעה ל-90%.
החוקרים טוענים כי יש לבצע מחקרים נוספים כדי לקבוע באם ערכים אבנורמלים בבדיקת FMD מהווים מרקר רגיש גם כאשר מטפלים בתומכנים משחררי תרופה (Drug eluting stents) ובחולים בסיכון גבוה עם נגעים מורכבים.
J Am Coll Cardiol 2005;46:648-655.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!