הרפואה בראי ההיסטוריה: הרפואה הערבית , jc 444

היה זה העולם הערבי ששמר על הידע הרפואי שנלמד מהיוונים, בו בזמן שהנצרות  גזרה קיפאון מלא על כל התפתחות בעולם הרפואה. במונח “ערבי”, אנו מתכוונים לרופאים שהתקשורת שלהם הייתה בשפה הערבית. הם חיו בסוריה ובפרס ואפילו בספרד. ביניהם  מוסלמים אך גם נוצרים ויהודים. נזכור כי  הרמב”ם, רבי יהודה הלוי, ורבי משה בן נחמן הרמב”ן- ורוב נגידי הקהילה היהודית במצרים היו רופאים. אלו הם הימים בהם בלטו המוסלמים כאנשי מדע נאורים.

אצטט מדברי הנביא מוחמדשכתב: “עבד ה’!השתמש ברפואה, שכן הקדוש ברוך הוא לא המציא מחלה או כאב, בלא התרופה”.

הרופאים הערביים הסתמכו על הרפואה היוונית. ספריו של היפוקרטס, של גאלינוס ושל רופאים יוונים  נוספים תורגמו לערבית. אך הרופאים הערביים הוסיפו לספרים אלה מניסיונם ומידיעתם.

הם תרמו תצפיות חשובות על מחלות מדבקות, על מגפות  וכן על מחלות עניים שהיו כה נפוצות במזרח התיכון. הרופאים הערביים הצטיינו בפתיחותם, בתאוות הלימוד ומאידך העם רכש להם כבוד רב. מקצוע אחד בהם בלטו הערבים יותר מאשר מכל מקצוע רפואי אחר, הוא הרוקחות. מילים רבות המתארות חומרים עם השפעות פרמקולוגיות הן מילים ממקור ערבי ביניהן: כהל, סוכר, אלקלי, ו spinach דהיינו טרד. תרופות שהערבים ידעו להכין מחומרי גלם היו עלי סנה, נפתא, מור, לודנום, ספרון, קמפור ובנזואין.

הערבים פיתחו גם את ידיעותינו בכימיה. הם המציאו שיטות  לאידוי  נוזלים (distillation),  ליצירת גבישים והליכים כימיים אחרים שנשארו בשימוש עד היום. אבי הכימיה הערבית, הוא ג’ביר איבן חיין, שחי במאה השביעית. ג’ביר כתב ספרים רבים עותקים של חלק  מהם עדיין קיימים. 

בחודש הבא נתמקד בעבודתם של כמה מהרופאים הידועים יותר של התקופה ההיא.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן