”נגד” – מעבר לקצב סינוס לא משפר הישרדות ארוכת טווח לאחר ניתוח מסתם: תוצאות מעקב עד 20 שנה/סקירת מאמר מאת ד”ר רם שרוני , עורך ניתוחי לב

Chaput, M, Montreal, Canada. Eur J Cardiothorac Surg. 2005 Aug;28(2):206-10.

מטרה: פרפור עליות מלווה מחלת לב מסתמית ואף מהווה סיבוך שכיח לאחר ניתוח מסתמי לב. קיים ויכוח באשר לתרומה של פרפור עליות לתחלואה ולתמותה המאוחרת  בחולים אלו. מטרת המחקר היתה להעריך את ההשפעה של פרפור עליות על תמותה וסיבוכים אמבולים לאחר ניתוח מסתם ולהעריך את היתרון של מעבר לקצב סינוס. ממצאים אלו יספקו תובנה ליתרון הקליני של ניתוחים נגד פרפור עליות.

שיטות: נתונים אודות מיקצב הלב, תמותה וסיבוכים אמבולים נאספו באופן פרוספקטיבי ב- 5466 חולים שעברו ניתוח מסתם בין השנים 1979-2003. תקופת המעקב הממוצעת היתה 5.8 ± 6.6 שנים. 52% מהחולים עברו ניתוח החלפת מסתם אורטלי והשאר ניתוחי החלפה/תיקון של המסתם המיטרלי.

תוצאות: ל- 25% מהחולים היה פרפור עליות טרם הניתוח. 22% מחולים אלו עברו לקצב סינוס באופן ספונטני. לחולים עם פרפור עליות טרום ניתוחי היתה הישרדות נמוכה יותר מאשר בחולים ללא פרפור עליות (23.7% מול 33.4%, P<0.0001). יש לציין שפרפור עליות טרום ניתוחי לא התקבל כמובהק סטטיסטי במבחן רב משתני (multivariate) כגורם סיכון בלתי תלוי לתמותה מאוחרת. בחולים עם קצב סינוס טרם הניתוח, להתפתחות פרפור עליות לאחר הניתוח היתה השפעה על עליה בתמותה מאוחרת. בחולים עם פרפור עליות טרם הניתוח, סוג הקצב לאחר הניתוח לא השפיע על התמותה, קרי מעבר לקצב סינוס אחר הניתוח, לא שיפר את השרדות החולים (P=0.57). לניתוח מסתם מיטרלי, בניגוד לפרפור עליות לפני או אחרי הניתוח, היה השפעה משמעותית על ארועים אמבולים במשך תקופת המעקב.

מסקנות: חולים עם פרפור עליות טרום ניתוח מסתם סובלים מהשרדות נמוכה יותר מאלו ללא פרפור.  מעבר לקצב סינוס אחרי ניתוח מסתם לא משפר הישרדות ארוכת טווח ולא מפחית הארעות של סיבוכים אמבולים. פרפור עליות אפשר שמהווה סמן למחלה מתקדמת בחולים אלו.

Chaput, M, Montreal, Canada. Eur J Cardiothorac Surg. 2005 Aug;28(2):206-10.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן