DVT – היום שאחרי/ מאת ד”ר אלכס קנטרובסקי

הנה כמה תשובות לשאלות נפוצות בנושא השימוש באגידה אלסטית והתהלכות לאחר פקקת ורידית עמוקה –  (deep vein thrombosis-DVT)   באדיבותו של ד”ר קנטרובסקי, מומחה בכירורגית כלי דם:

האם להשאיר את החולה במיטה לאחר אבחון הפקקת (DVT) עד שהנפיחות תחלוף?

נהפוך הוא : חיוני להוליך את החולה מיד לאחר האבחון, יש צורך לגרוב לו גרב אלסטית בדרגת לחץ II III (30-40 מ”מ כספית). האגידה האלסטית מפחיתה את הכאב והנפיחות ע”י עידוד של תמס פקיק (thrombolysis) פיזיולוגי ומונעת הופעת תסמונת post-thrombotic בחולה המרותק למיטה. הפרין מאט אך אינו מונע את התפשטות הפקקת עקב סטזיס.

מה עדיף:  חבישה אלסטית או גרב?

אגידה נכונה ויעילה של חבישה אלסטית מחייבת ניסיון רב וצורך בחבישה מחדש בכל מספר שעות. ידוע, כי הלחצים המופעלים ע”י החבישה נשמרים רק כ-6 עד 8 שעות.  גם אצל חולה המרותק למיטה, מבחינים בירידה של 50% מהלחץ ההתחלתי לאחר יממה.

מומלץ להשתמש בגרב בחולים, אשר מבנה הרגל שלהם נמצא מתאים, זאת מאחר והשימוש בגרב מעניק יתרון למשתמש לעומת החבישה. השימוש בגרב יוצר חלוקת לחצים הדרגתית לאורך הרגל.

מה אורך התקופה לאחר האבחון, בה ישתמש  החולה בגרב אלסטית על מנת לצמצם את השכיחות של תסמונת post-thrombotic?

לפחות שנתיים. השימוש בגרב מותאמת, במשך שעות היום, הוכח באחד המחקרים כמפחית הופעת התסמונת בכ- 50%.

מהו הטיפול של תסמונת post-thrombotic?

בעבר נוסו טיפולים ניתוחיים  שלא הצליחו להביא לשיפור מצב החולים במרבית המקרים. כיום, הטיפול הוא בעיקר שמרני. מעקב תקופתי קבוע אחר המטופלים, ושימוש בגרביים אלסטיות מותאמות, מראה כי אצל כמחצית החולים המצב יציב ובמקרים מסוימים, אף ניתן להבחין בשיפור.

1.      “The fundamentals of phlebology: venous diseases for clinicians.” American College of Phlebology 2004.

2.      Weiss RA, Feied C, Weiss AT. “Thrombophlebitis and venous thromboembolism”. In: Vein diagnosis and treatment: A comprehensive approach. McGraw-Hill. Med Publ Div 2001; 241-254.

3.      Brandjes DPM, Buller HR, Heijboer H, et al. “Randomized trial of effect of compression stockings in patients with symptomatic proximal-vein thrombosis.” Lancet 1997; 349:759-762.

4.      Raj TB, Goddard M, Makin GS. How long do compression bandages maintain their pressure during ambulatory treatment of varicose veins? Br J Surg 1980; 67:122-124.

5.      Bernardi E, Prandoni P. “The post-thrombotic syndrome”.  Current Opinion in Pulmonary Medicine 2000; 6:335-342.

המלצות של

ד”ר א. קנטרובסקי

מומחה בכירורגית כלי דם

מרכז רפואי הלל יפה, חדרה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן